וקנין, ניסים

בן עליזה ומרדכי. נולד ביום ג' בטבת תשי"א (12.12.1950) בעיר ורזזט שבמרוקו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963. למד בבית-הספר היסודי 'אליאנס' שבמרוקו וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'ארבל' בנצרת עילית. אחרי-כן למד בפנימייה תיכונית ב'חוות השומר'. ניסים גויס לצה"ל בראשית 1969 והוצב לחיל ההנדסה בתפקיד מש"ק פלסים. כשסיים את שירותו הסדיר התנדב לצבא הקבע לתקופה של שנה אחת. בשנת 1977 התנדב שנית לצבא הקבע. הוא הצטרף ליחידת חיל ההנדסה באיזור עמק הירדן, והיה אחראי לאחזקת גדר המערכת, התשתית והביצורים בגזרה. ניסים היה אחראי ומסור לתפקידו ומעידות על כך הערכות מפקדיו המצויות בתיקו האישי: "נגד מצטיין ואחראי מאוד בעבודתו, אהוד מאוד על מפקדיו וחבריו." "מוכן להשקיע גם מעבר למחוייבותו ומגלה אכפתיות לסובב אותו, לעבודתו ולמקום." אכן ניסים היה אהוב מאוד על מפקדיו ועל אנשי עמק הירדן, איתם עבד שכם אל שכם. מספר בני רפופורט, קב"ט מסדה: "ניסים היה בחור מיוחד, שקט, מסור מאוד וטוב-לב. אף פעם לא נתן לך הרגשה של מתנשא. הוא תמיד היווה דוגמה אישית. הוא היה אדם יסודי מאוד והחלטי". וכך מתאר אותו חבר ליחידה, דבור רפיק: "אישיותו היתה פתוחה וגלויה, שופעת שמחת-חיים בעבודה בבסיס, וגילמה אהבת האדם והארץ. הוא שאף תמיד להיות הוגן וצודק והיה מסוגל לראות כל בעיה לא רק מנקודת השקפתו שלו, אלא גם מזו של הזולת. הוא אהב את המלאכה והתרחק מן הגדולה". נסים נשא לאישה את חברתו פלורה, וברבות השנים נולדו להם ארבעה ילדים – נטלי, בנימין, דקלה ויחיאל. כפי שמתאר חברו ליחידה, בלפור בן-יעקב: "הוא מקים משפחה לתפארת, ומסירותו לה גדולה מאוד. תורנויות השבת היו מלוות על-ידי אישתו והילדים". ניסים היה מוכשר במלאכת-יד, ואת כל עבודות תחזוקת הבית עשה בעצמו. נגרות, אינסטלציה, גננות, הכל נעשה בחריצות ובאהבה, באופן יסודי ומוצלח. כך גם עזר לשכניו. שלא על מנת לקבל תמורה. ביום כ"ג בשבט תשנ"ב (28.1.1992) באזור אשדות-יעקב, חודש לאחר שקיבל דרגת רס"ב, נפל ניסים בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנצרת עילית. השאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, שבעה אחים ואחיות – ימנה, מסעודה, מימה, אברהם, יוסף, מנחם ויעקב. הוא קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בצבא הקבע. בדברי הספד לזכרו כתב מפקדו: "ידיעותיך המקצועיות, היכרותך עם כל שביל ומוצב בגזרה, אופייך הנוח כאדם, חייבו אותי מהר מאוד לקשור קשר הדוק וקרוב, אותה כימיה הנדרשת בין מפקד לפקוד לצורך הצלחה בביצוע המשימה". במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "ניסים בלט כאדם בטוב-ליבו ובמסירותו. היווה דוגמה אישית לעבודה ושיתוף פעולה עם אנשים והיה ממצטייני הנגדים ביחידה". חבר, הראל נוימן, כתב: "אנשים מסוגך תמיד יהוו בעולם את הבסיס האיתן". חבריו ליחידה הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו. רעייתו הנציחה את זכרו בבית-הכנסת שבאזור מגוריהם.