וקנין, יעקב

בן מכלוף וסוליקה. נולד בתשט"ז (1956) במרוקו. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963. במרוקו למד ב'חדר' ועם עלייתו לישראל התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי 'נתיב אליהו' שבנתיבות. אחרי- כן סיים את לימודיו בישיבת הנגב שבנתיבות. יעקב היה תלמיד שקט וממושמע. בעת לימודיו בישיבת הנגב עזר מרצונו למנהלי הישיבה וסייע להם בכול אשר לאל-ידו. הוא אהב מאוד את משפחתו והיה בן מסור ונאמן להוריו. כשחלתה אמו, קיבל על עצמו את ניהול משק הבית – כיבס, ניקה וטיפל בכל הדרוש. בראש דאגותיו היה חינוך אחיו בלימודיהם. הוא היה להם ידיד ורע, ועזר להם בכול. יעקב הקדיש שעות רבות לשיפור חזות בית המשפחה; הוא סייד את הבית, צבע ותיקן כל חפץ שנשבר או התקלקל. יעקב גויס לצה"ל בפברואר 1974. לאחר הטירונות השתלם בקורס מוסמכי-כשרות ונשלח, על-ידי הרבנות הצבאית, לבית הספר לשריון של צה"ל כמשגיח-כשרות. עם תום שירותו הצבאי התנדב להמשיך ולשרת בצבא-הקבע. כפי שמעיד מפקדו היה סמ"ר יעקב "חייל מסור ונאמן ומילא את כל התפקידים שהוטלו עליו ביושר ובחריצות. הוא גילה יכולת ונכונות לעזור לחבריו והתנהגותו המופתית היתה לדוגמה לחיילי היחידה". ביום י' במנחם-אב תשל"ז (25.7.1977) נפל יעקב בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבנתיבות. השאיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות. משפחתו תרמה ספר-תורה לזכרו לבית-הכנסת שבנתיבות.