וקנין, דוד

בן מסודי ורפאל. נולד ביום כ"ו באב תשל"א (17.8.1971) בבית שאן, שם למד בבית-הספר היסודי 'תומר'. אחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-המקיף הכללי 'אורט בית שאן' במגמה הביולוגית. דודו, כך כונה דוד, היה ילד יפה. עיניו כחולות, שיערו בהיר וחיוך על פניו. בבית-הספר התבלט בתחום החברתי ובספורט. הוא היה נעים-הליכות ואהוד על מוריו ועל חבריו, כפי שמעידה מורתו, שלומית: "למולי עולה דמותך ואישיותך הנעימה / אני נזכרת בעיניך הנוצצות כמו מעיין / המשרה שלווה, רוגע ואהבה. אהבת אדם לאדם בה נתברכת / והכבוד שלנו המורים חלקת / נועם הליכותיך היו סמל לכתה. / קשה מאוד לשכוח ילד טוב שכמותך". הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, השתלם בקורס מדריכים צעירים וסיימו בהצטיינות. דודו היה ספורטאי מצטיין. הוא שיחק כדורגל בקבוצת 'הפועל בית שאן' טניס במתנ"ס המקומי. כשהיה בן שש-עשרה זכה במדליית זהב בטורניר הצפון בטניס. לפני גיוסו התנדב להדריך בני נוער בטניס. היה לו כשרון לציור, אך לא הרבה להפגינו מתוך שהיה צנוע. הדבר נתגלה כאשר צייר את סמל יחידתו על קיר חדרו במוצב בלבנון ונענה לבקשות כמה מחבריו לצייר עבורם את הסמל. דודו היה מוקף בחברים ויצא איתם לטיולים ברחבי הארץ ולבילויים בטבריה ובחיפה. וכך מספרים חבריו לכיתה: "לא ידעת להגיד לא. בכל זמן, בכל שעה לקחת אותנו לאן שרצינו. היית ביישן, היית שאפתן, וכל מה ששאפת ורצית להגיע אליו – קיבלת. שמחת החיים לא עזבה אותך גם ברגעים הקשים". בחופשותיו עבד, ובחסכונותיו רכש לעצמו אופנוע ואחרי-כן מכונית. הוא הרבה להתעניין במכוניות ותמונותיהן קישטו את קירות חדרו. דודו היה בן נאמן ומסור להוריו, ושימש במשפחה ובחברה דגם לילד טוב וצייתן, העוזר להוריו. רבים מתושבי בית שאן מזכירים את אופיו הטוב ואת הליכותיו הנעימות. כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל היה נחוש בדעתו להתנדב ליחידה קרבית, ואמנם משגויס בראשית נובמבר 1989, התנדב לשרת בחיל הרגלים והוצב לחטיבת גבעתי. הוא הוכשר כלוחם והיה גאה כשקיבל את תג היחידה ואת הכומתה הסגולה. הוא לא הרבה לספר בבית על קשייו ואף פעם לא התלונן. הוא קיבל תפקיד אחראי ושאף להיות מדריך וקצין. ביום כ"ח באלול תש"ן (17.9.1990) נפל דודו בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין בבית שאן. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות – גלית ואפרת. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "דוד ז"ל שירת בגדוד 'שקד' בחיל הרגלים והיה חייל מצטיין, חבר ורע, חייל הממלא משימותיו בקפדנות, מקצועי ובעל מוטיבציה גבוהה. אני בטוח שדמותו ואישיותו יהיו כמעיין ממנו נוכל לדלות מעט ניחומים".