ועקנין, רפאל
רפאל, בן סעדה ואברהם, נולד בשנת תש"א (1941) בעיר קזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). המשפחה השתקעה בטבריה ורפאל למד שם בבית-הספר "תחכמוני". לאחר שסיים את לימודיו יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה מרובת הנפשות. הוא התמחה בעבודת בניין והשתלם כטפסן בחברת "סולל-בונה". רפאל גויס לצה"ל במחצית מאי 1959 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות השתתף בקורס צניחה וזכה לענוד כנפי-צנחן וכן הוכשר לשמש נהג זחל"ם. הוא היה חייל מסור וממושמע, מילא בדייקנות ובשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו והיה מקובל על מפקדיו ואהוד על חבריו ליחידה. בתחילת נובמבר 1961 שוחרר רפאל מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל הרגלים. ביחידה זו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים ועמה לחם בקרבות מלחמת ששת הימים. בקרבות אלה עלה רכבו על מוקש והוא נפצע פצעים קשים בשתי רגליו. למרות פציעתו המשיך לשרת ביחידה קרבית והועבר ליחידת חיל-שריון, ששימש בה נהג זחל"ם ונהג משאית. לאחר השחרור המשיך ועבד בעבודת בניין, חוץ מתקופה מסויימת, ששירת כשוטר בשורות משטרת ישראל. הוא נשא לאישה את חברתו שרה והקים יחד עמה את ביתו בטבריה. תחילת דרכם המשותפת הייתה קשה ורצופת מכשולים, אולם רפאל, שהיה ידוע בחריצותו ובשקידתו, עשה לילות כימים בעבודתו והצליח לשפר את מצבה הכלכלי של משפחתו. יחד עם רעייתו ועם הוריו עבר להתגורר באזור המרכז. הוריו השתקעו ביפו ואילו הוא ואשתו בנו את ביתם החדש בראשון-לציון. הוא הצטרף לצוות העובדים של חברת בנייה ועד מהרה רכש מעמד של קבלן משנה. בעבודתו זכה להערכת מעסיקיו ומנהלי העבודה שלו, בזכות נאמנותו ונכונותו להשקיע זמן ומאמץ בעבודה. הוא נטל על עצמו אחריות כבדה אך עמד בכל המשימות שהוטלו עליו ועל כן העריכוהו מעסיקיו ואהבוהו הפועלים האחרים שעבדו במחיצתו. רפאל הקים משפחה גדולה וברבות הימים היה אב לחמישה ילדים. הוא היה בעל מסור ואב אוהב ודואג, שהקדיש למשפחתו הגדולה את כל זמנו הפנוי, לאחר יום העבודה הארוך והמפרך. במלחמת יום-הכיפורים שימש רפאל נהג זחל"מ במפקדת פיקוד הדרום. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, שלושה בנים ושתי בנות, אם, אב (שנפטר בשנת 1976), שישה אחים ושלוש אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "רפאל ז"ל שרת בחיל השריון. הוא היה חייל מסור וחבר נאמן. רפאל היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו לנשק".
