fbpx
וסרמן, יצחק

וסרמן, יצחק


יצחק, בן רוזה ופרדו, נולד ביום כ"ג בטבת תשי"ב (21.1.1952) בעיר סאן-פאולו בברזיל. הוא למד בבית-הספר היסודי שבעיר הולדתו ולאחר שסיים את לימודיו היסודיים המשיך ולמד בבית-ספר תיכון במשך שנתיים. בשנת 1968, בהיותו כבן שש-עשרה, עלה ארצה יחד עם משפחתו. בארץ השלים את לימודיו בבית-הספר התיכון בכפר סולד, במגמה כללית. במסגרת עליית הנוער נשלח יצחק לקיבוץ כפר סולד ואילו הוריו החלו לומדים עברית באולפן בכרמיאל. הוא הצליח להתגבר במהירות על קשיי השפה החדשה ועוד באותה השנה השתלב בלימודים בכתה י"א. הוא היה תלמיד שקדן וחרוץ, שניחן בכשרונות רבים, והצליח ללמוד באותה שעה גם את השפה העברית וגם את מקצועות הלימוד הריאליים. במהירות רבה גם השתלב יפה בחיי הכיתה והיה לאחד התלמידים האהודים בכיתתו. בזכות אופיו החברותי ומזגו הנוח קנה לו חברים רבים תוך זמן קצר, וכוח רצונו העז והתמדתו הפליאו את מוריו. יצחק הפך לדוגמה מוצלחת של היקלטות בארץ. למרות המאמצים הגדולים שצריך היה להשקיע בלימודים, מצא לו גם זמן לפעולות במועדון הגדנ"ע האזורי. במשך שנתיים שלמות נכח יצחק בכל הפעולות במועדון והיה משתתף קבוע בכל האירועים, התרגילים והתחרויות. כל באי המועדון הכירו אותו ואהבו להיות במחיצתו. הוא היה ממושמע ואחראי והכל ידעו שאפשר לסמוך עליו בלב שקט ובטוח. במטווחים היה הוא הממונה על הביטחון והיה דואג שחבריו לאימונים לא ייפגעו. יצחק גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורסי יסוד במקצועות השריון והשתלם כנהג טנק. כפי שהצטיין בתפיסה מהירה וביכולת להיקלט על נקלה בסביבה חדשה בחיים האזרחיים, כן הצליח במסגרת הצבאית. כיוון שהתבלט לטובה כאדם וכחייל, החלו מפקדיו דואגים לקידומו הצבאי המקצועי. הוא נשלח לקורס מש"קי מרגמות ומיד לאחר שסיים יצא לקורס מש"קי חרמ"ש. בתום הקורס חזר לגדוד והחל ממלא את תפקידו החדש. יצחק הוקסם מן האפשרויות שהצבא פתח בפניו. לראשונה בחייו עמד מול אתגרים של מצבים קיצוניים אשר חיים ומוות כרוכים בהם. הפגישה עם הצבא כאילו גרמה לו שיתבגר בבת-אחת והוא חש את מלוא נטל האחריות שהוטל על כתפיו בתפקידים שביצע. בתפקידו כמש"ק הצטיין בכושר מנהיגות, אשר מפקדיו מהרו לנצלו והטילו עליו תפקידים אחראיים שחרגו מתחום חובותיו. הוא נשלח לקורס מפקדי כיתות והשלים אותו בהצלחה רבה. כמפקד נתגלה יצחק כדמות סמכותית וחינוכית, שהטביעה חותמה על החיילים שתחת פיקודו. הוא לא נזקק לאמצעים לאכיפת משמעת, שהצבא העמיד לרשותו. אנשיו נשמעו לו כיוון שראו בו ידיד ואדם בעל נפש, המבין ללבם ומרגיש מה מתרחש אצלם. כיוון שהצטיין גם בתפקידו, נשלח לקורס מפקדי נשק נ"ט. הלימודים בקורס זה הלהיבו אותו כל כך, עד שהצליח לזכות בסיום הקורס בציון הגבוה ביותר. לאות הערכה הוענקה לו דרגת סמל-ראשון, שהיא דרגה נדירה בין המשרתים בשירות סדיר. מלחמת יום-הכיפורים פרצה חודש לפני תום תקופת שירות החובה שלו. הוא השתתף בקרבות הבלימה הקשים שניהלו כוחותינו בגזרה המרכזית בסיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע הנגמ"ש שלו פגיעה ישירה, בשעה שניסה לבלום התקפה של חיילי חי"ר מצרים על מוצב "טלביזיה", והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ כפר סולד. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

דילוג לתוכן