ונדרוב, עירון-צבי

בן יעל וברוך ז"ל, נולד ביום י"ג בתמוז תשי"ג (26.6.1953) בחיפה. כשהיה עירון ילד, יצא אביו לגאנה בשליחות המדינה, ולקח עמו את משפחתו. בגאנה החל עירון ללמוד בבית-ספר יסודי, ולאחר שתי שנות לימוד חזר לארץ, והמשיך לימודיו היסודיים והתיכוניים בבית-הספר התיכון "הריאלי", שם סיים את לימודיו התיכוניים וקיבל תעודת בגרות. מילדותו התבלט עירון בעצמיותו ובמקוריותו. הוא הרבה לקרוא ספרים ולעסוק בנושאים שעניינו אותו. עירון היה צנוע, לא רדף אחר ברק חיצוני והצטיין ברצינותו ובשתיקתו. כשלקח על עצמו לבצע דבר או כשהוטלה עליו משימה, הוא היה מקדיש את כל מעייניו לביצועה בצורה השלמה ביותר. עירון גויס לצה"ל בסוף יוני 1971, והתנדב לשרת כטייס בחיל-האוויר. הוא עבר את כל שלבי קורס הטיס ועמד בהם בהצלחה. בתחילת 1973, היה עירון לטייס. בסוף שנת 1974, הוא עבר קורס מדריכי טיס והיה למדריך. ב-1973 נשא עירון לאשה את חברתו ענת, וכעבור שנה אחת היה אב לבנו – טל, וכעבור 3 שנים לבתו – גל. הוא היה בעל ואב למופת, דואג ומסור למשפחתו, נשא בנטל הבית וחינוך הילדים, בנוסף לפעילותו כטייס קרב. בחיל-האוויר מילא עירון תפקידים רבים, ובכולם השקיע את מיטב מרצו, תבונתו וכישוריו. פרי המאמצים האלה משתקפים היטב בהערכות מפקדים, שנכתבו עליו במהלך שירותו הצבאי. כולם שיבחו את פועלו ואת דרך עבודתו, וציינו את רמת ביצועיו, יכולתו המקצועית ויחסו ההוגן והחברי לאנשי יחידתו. הוא נודע כאדם ישר בהליכותיו, מוכן תמיד לעזור לזולת, אהוב ומקובל על מפקדים ועל פקודים כאחד. הוא היה בעל אחריות ואמינות. ביום י' בסיוון תשל"ט (5.6.1979) נפל עירון בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הוא השאיר אחריו אשה, בן, בת, אם, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת רב-סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "…עירון היה מטייסי הטייסת המעולים, ובתור שכזה עמדה בפניו דרך ארוכה של שירות בחיל-האוויר, שיכולה הייתה להיות רבת הצלחות וסיפוק. יותר מכך, היה עירון מעורה חברתית בטייסת ואחד מנותני האופי והצבע בה. במיוחד ניכר בסלידתו מפני התפארות והתנשאות, שהיה בה יותר מצניעות גרידא. היו בו גם יושר ושלמות פנימיים".