ון-גלדר, דוד (אנטוני)

בן מוריס. נולד בה' בכסלו תרפ"ד (13.11.1923) בלונדון, אנגליה, ושם למד בבית הספר "הול אמפסטט" ובקולג' ברדפילד. בתום לימודיו עבד שנה בחברת הביטוח "לוידס". דוד אנטוני התגייס לצבא, הועבר לחיל הרגלים "באפס", ובו התחיל שירותו בדרגת סגן. בינואר 1944 נשלח לאיטליה עם המחנה השמיני ועבר קרבות קשים בקאסינו, באכינס ובמזרח איטליה. כשקמה הבריגדה היהודית (החי"ל) צורף אליה, לפי בקשתו, ומילא תפקיד של מפקד מחלקה בימים האחרונים של הקרבות בפיוג'י. בפיקודו הצליחה המחלקה, לאחר קרב קשה, לשבות את שנים עשר השבויים הגרמניים הראשונים ולהביאם למחנה. הוא עצמו גילה בקרב זה אומץ-לב ותושיה רבה. כבר בימיו הראשונים בחטיבה התקרב אל הבחורים הישראליים והחל ללמוד עברית. הוא התגלה בקירבם כאמיץ לב, קר רוח, פשוט בהליכותיו, טוב לב, חביב ושופע הומור. את ליל הסדר הראשון בחטיבה חגג, כפי שמספרים חבריו לנשק, כשהוא קורא בהגדה בעברית. הוא קישט את שולחן הסדר בפרחי בר שליקט בסכנת נפשות בשדה קרוב, זרוע-מוקשים. בכ"ג בניסן תש"ה (6.4.1945) כשהיה עם עוד חמישה חיילים בעמדה בתוך בית בחזית הסניו, פרצה לפתע שריפה שגרמה להתפוצצות תחמושת וכל חיילי העמדה נספו באסון, ודוד ביניהם. שמו הונצח ב"ספר הבריגדה היהודית". בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא ששמו הנוסף דוד-אנטוני. ציון מיקום קבר Call. Grave IV.D.5 יחידה The Buffs (Royal East Kent Regiment) דרגה Lieutenant גיל 21.