ולנשטיין, אלעד
בן עדנה ועוזי. נולד ביום ראשון, ח' בסיוון תשמ"ב (30.5.1982) באשקלון. אח לתומר ולדביר. אלעד גדל באווירה של אהבת האדם והארץ, אהבת הים והטבע. מילדותו טייל עם המשפחה בארץ, לאורכה ולרוחבה, שאל שאלות, למד וחקר נושאים שונים בגיאוגרפיה, בפיזיקה ובפילוסופיה. אלעד היה נער סקרן, בעל ידע מדהים, תאב דעת, צנוע מאוד, אוהב ורודף שלום. למד בבית-הספר היסודי 'בית יחזקאל' בשכונת אפרידר ובבית- הספר התיכון-מקיף עירוני א', המנוהל בידי אימו עדנה. בצניעותו הרבה וביושרו האישי הבולט דאג אלעד שלא להבליט את עובדת היותו בנה של מנהלת בית-הספר וניכר היה שהצליח בכך מאוד. את לימודיו התיכוניים מיקד בתחומים הריאליים: פיזיקה, ביולוגיה ומתמטיקה וסיימם בהצטיינות יתרה. עוד בהיותו תלמיד כיתה ח' עבר מספר שלבים בחידון הארצי למתמטיקה מטעם הטכניון בחיפה והוזמן לקבלת פרס בטקס מרשים בטכניון. יחד עם אהבתו לכל התחומים הריאליים אהב מאוד את תחומי הגיאוגרפיה וההיסטוריה וגילה בקיאות מדהימה במדינות העולם, ערי הבירה, מספר התושבים, מקורות הפרנסה של תושבי המדינות, כלכלת המדינות וההיסטוריה שלהן. מגיל צעיר קרא אלעד ספרי פילוסופיה. הספר האחרון שהספיק לסיים לפני גיוסו לצבא היה 'המשפט של פרמה', שכתב סיימון סינג ועוסק בתחומי המדעים והמתמטיקה. ספר נוסף שרכש, אך לא הספיק לקרוא, היה באופן סמלי ונורא ספרו של פרופסור אסא כשר 'משמעות החיים'… אלעד אהב מאוד לשחק כדוריד וכדורסל. בהיותו בן שלוש-עשרה הצטרף לנבחרת הצעירים של 'הפועל' אשקלון בכדוריד ויצא למשחקים שונים נגד קבוצות ברחבי הארץ. משחקי הכדורסל היו סוג של התרגעות לכל החבורה הנחמדה, שכללה את חבריו מהגן, מבית- הספר היסודי ומהתיכון. החבורה נהגה להיפגש בשעות הפנאי בחצר ביתו של אלעד ולשחק כדורסל. אלעד העריץ את קבוצות הכדורסל האמריקניות מליגת ה-NBA ובמיוחד את קבוצת 'יוטה ג'ז' וקיבל באמצעות חבר משפחה את החולצה והדגל של קפטן הקבוצה. שעות רבות נהג אלעד להקדיש למשחקי המחשב בנושאים שונים של ספורט, אסטרטגיה וגיאוגרפיה. למרות עיסוקיו הרבים הצליח אלעד לשלב גם פעילות ענפה בתנועת-הנוער. אלעד היה פעיל נלהב בשבט 'נמרוד' בתנועת 'הצופים' שבעירו, תחילה כחניך ואחר-כך כמדריך וכראש צוות. הקדיש ימים רבים ושעות רבות לפעילות בתנועה. בכיתה י' החלה חברות מדהימה בינו לבין חברתו יעל, שהפכה לבת בית אהובה על המשפחה. אלעד ויעל טוו יחד חלומות רבים: לימודים בטכניון, טיול משותף בסקוטלנד בהשפעת הסרט 'לב אמיץ' וחיים של יחד לעולמים. בספטמבר 2000 גויס אלעד לצה"ל והוצב בחיל-הים. הוא נבחר לצאת לקורס טכנאי מערכות ללוחמה אלקטרונית על הסטי"לים בזכות הכישורים וההישגים הגבוהים שהפגין במהלך הגיבוש לסטי"לים. אלעד אהב את הים והיה חייל, אדם וחבר למופת ושופע מוטיבציה. מאושר היה לשרת שירות כה משמעותי וראה עצמו חוזר לבסיס ההדרכה להכשיר את הדור הבא. חודשיים לאחר גיוסו, ביום שני, ט"ו בחשוון תשס"א (13.11.2000), נפל אלעד בפעילות מבצעית באזור עופרה. בשעה 16:00, עת עשה דרכו עם חיילים נוספים בתום ביצוע אבטחת יישובי השומרון, נורה האוטובוס שבו נסעו על-ידי מארב מחבלים. אלעד נהרג במקום. בפיגוע נהרג גם רב"ט זנה עמית. בן שמונה-עשרה וחצי היה אלעד בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים, שני אחים וחברה. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט. כל חלומותיו של אלעד וחלומותיהם המשותפים של אלעד ויעל נמוגו. מאותו הרגע שורר העצב במשפחה. נקווה לימים טובים יותר…
