ולידה, מוחמד

בן חוסן ועודה. נולד ביום 1.6.1968 בשגב-אלשקיב. בן בכור במשפחה בת שבעה עשר בנים ובנות. מוחמד גדל בשבטו, אל עזאזמה. מסלול לימודיו החל בבית-הספר היסודי באל עזאזמה. מוחמד אהב מאוד ללמוד והיה הולך ברגל לבית-הספר, מרחק של למעלה מחמישה ק"מ בכל כיוון, בכל תנאי מזג אוויר, בחום הלוהט של הקיץ ובגשם ובבוץ בחורף. הוא אהב ספורט, ובמיוחד כדורגל ושחייה. מוחמד המשיך ללימודי חטיבת הביניים והתיכון בבית-הספר המקיף "עמל" בתל שבע, ובמקביל, סייע למשפחתו ברעיית הצאן. בני משפחתו מספרים כי כולם במשפחה ובשבט העריכו וכיבדו אותו מאוד על היותו בן אחראי, חבר למופת ועזר רב להוריו ולאחיו. מוחמד התנדב לצה"ל בפברואר 1990, למסלול גששים, וסיים בהצלחה את הקורסים הצבאיים והמקצועיים. בנובמבר 1992 החל בשירות הקבע, כגשש בגזרה הצפונית בחטיבת עזה. הוא זכה להערכה רבה בקרב חבריו לשירות על טוב ליבו, על האיכפתיות שלו ועל מסירותו. מפקדיו העריכוהו כחייל טוב וממושמע, אהוב על צוותו ועל מפקדיו, גשש מקצועי שעשה את עבודתו בצורה מצוינת. בנובמבר 1995 צוין לשבח על ידי מפקדיו, על גילוי עקבות קשים לזיהוי וללא כל התראה מוקדמת, עקבות שהוסוו במקצועיות. גילוי זה הביא ללכידת חוליה שחדרה, ונתפסה ליד צומת הודיה בדרום. מוחמד נישא לחסינה, ונולדו להם שלושה ילדים – נור, אמיר ואדם. מוחמד נפל בעת מילוי תפקידו ביום 25.3.1996 בתאונת דרכים שאירעה באיזור קרית גת, בעת שהיה בחופשה, בדרכו לבקר את אביו במרעה באיזור בית קמה. בן עשרים ושמונה היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין מסעודין אל עזאזמה, בשבטו. מוחמד הועלה לדרגת רב-סמל ראשון לאחר מותו. השאיר אחריו אשה ושלושה ילדים, הורים ושישה עשר אחים ואחיות: זינב, ודחה, ג'מילה, סעדה, סלים, עזלאן, עאמר, נסרין, מוסא, עלי, סלמאן, סובחייה, מעידה, נאדיה, עאישה ונורה. בתו הרביעית, חאנין, נולדה כשלושה חודשים לאחר נפילתו. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק ספד לו במכתבו למשפחה: "מוחמד תואר על ידי מפקדיו כנגד מסור לעבודתו, מקצועי, אחראי ונמרץ, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. היה אהוד ומקובל בקרב חבריו ומפקדיו כאחד. צבא ההגנה לישראל מצדיע למוחמד, ובאמצעותו לעדה הבדואית כולה, על פועלה במאבקנו המשותף לבטחון המדינה. זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד".