ולדפוגל, יוסף

בן יהודית ודב שעלו לארץ-ישראל בעלייה השלישית. נולד ביום י"א באדר ב' תרפ"ז (15.3.1927) בתל אביב וביתו ספג את ערכי היהדות והציונות הסוציאליסטית. תחילה למד בבית הספר היסודי "הכרמל" שבעיר מושבו ואחר כך לימודי ערב בבית ספר תיכון ובבקרים עבד לפרנסתו. היה חבר פעיל בתנועת "הנוער העובד" ומילא בהתלהבות כל תפקיד שהוטל עליו. כמו כן הצטרף לארגון ה"הגנה" ולחי"ש ופעל בשורותיהם. הוא ניחן בכשרון כתיבה ונקשר נפשית לנופי הארץ שהכירם בטיוליו הרבים. כל שעת כושר שבאה לידו השתדל שלא להחמיצה ולהכיר פינה נוספת ברחבי הארץ. הוא התלהב גם מן הנוף ומהצמחיה המגוונת של הגליל וגם מן ההוד הפראי של הרי יהודה. עם העלייה לנגב הצטרף לעולים לנחביר ומאז גדלה חיבתו למרחבי אזור זה. ביום כ' בניסן תש"ז (10.4.1947) יצא במסע החי"ש למצדה ובדרך לשם נהרג בתאונה. הובא למנוחות בבית העלמין בנחלת יצחק. הניח הורים ואח. הוריו וחבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו ורשימות מעזבונו. דב סדן כתב בה על יוסף: "הוא כבלדה נוגה של נער שאהבתו למולדתו, שהוא קרוב אליה ובתוכה, הביאתו למרומו של צוק וסופו מת בפסגת-הר ושחרורית סלעו מלפפתו".