וישנבסקי, שאול (שאוליק)

בן רגה ויצחק (איסצ'קה), מחלוצי העלייה השלישית, נולד ביום ט"ז בחשוון תרצ"א (7.11.1930) בתל-אביב. הוריו עברו לירושלים ושאול גדל בשכונת הפועלים בבית הכרם, שם הקימו הוריו משק- עזר קטן. מנעוריו אהב את עבודת-האדמה, עבד בגינה וטיפל בעופות, וגם נמשך מאוד למלאכה עדינה. הוא ניחן בתבונת-כפיים, וחבריו מספרים על אפידיאסקופ אשר בנה בשביל כיתתו בבית- הספר, כאשר היה בו צורך ולא יכלו לרוכשו. שאול למד בבית- הספר העממי והתיכון בבית הכרם והמשיך את לימודיו בבית- הספר המקצועי "עמל" בירושלים ולמד מסגרות. ב"הגנה" התמחה כנשק. גם בתקופת-לימודיו הקדיש את שעות הפנאי לעבודת הגן, ולעתים שהה בו עד חשכה. הוא הספיק להתקין בו מדרגות ("טראסות") מושלמות לתפארת. היה חבר ב"מחנות העולים" ואחרי הפירוד הצטרף ל"תנועה המאוחדת", ובשתיהן היה מהמדריכים המוכשרים ביותר. עם תום לימודיו יצא להכשרה מגויסת בכפר בלום כחבר בפלמ"ח, והשתייך לגרעין שהתיישב אחרי-כן בצרעה. היה נער עדין ובעל נפש אצילה. "באופן הרמוני מיזג באופיו תכונות הנדירות באקלימו החברתי של המשטר הקיים: היעדר מרירות, הרגל להביא בחשבון את הזולת ובפשטות לבוא לעזרתו, נכונות תמיד להיחלץ לכל פעולה נחוצה, יחד עם עמידה גאה ואמיצה על הכבוד" (מדברי מורתו איטה פקטורית-אייג). עם זאת ניחן בתבונת-כפיים והשכיל מנעוריו להתקין כל מיני מכשירי-עזר שסייעו לו ולחבריו בעבודתם; אך בעיקר הצטיין בשקידתו ובשקט הנפשי שלו. טהור-לב ותמים, ואף הנשק – טהור היה בידיו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות נשלח למטה הגדוד השלישי של הפלמ"ח כנשק. ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948) נהרג בדרך לחולתה, בשעה שפירק מוקש גדול. נקבר באיילת השחר. ביום כ"ז באלול תש"ט (21.9.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.