ויצמן, ציון
ציון, בן סימי ויוסף, נולד ביום ד' בניסן תשט"ו (27.3.1955) בעפולה. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי במגדל-העמק ואחרי שמשפחתו עברה לתל-אביב המשיך ולמד בבית-הספר "שבי-ציון" ביפו. בשנת 1969 הצטרף לחברת הנוער בקיבוץ גבעת-ברנר ועשה שלוש שנים בקיבוץ, שם למד בבית-הספר התיכון. כשהיה ציון נער נפטר אביו והוא נאלץ לצאת לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא עבד כחשמלאי ותקופה מסוימת עבד במחנות צה"ל בסיני, בהתקנת מערכות חשמל. הוא היה אוהב חברה ותמיד היה מוקף ידידים וחברים, שאהבו להיות במחיצתו והשתתפו אתו בבילוי במסיבות ובפגישות חברים. ציון גויס לצה"ל בתחילת מאי 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוצב לגדוד טנקים ושימש בו כמחסנאי יחידתי. הוא עשה את מרבית תקופת שירותו ברמת-הגולן. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת-הגולן. חיילי היחידה, שעמדה בקו האש, היו הראשונים שיצאו לקראת האויב ונלחמו בקרבות קשים ומרים לבלימתו. ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע ציון ונהרג בהפגזת האויב על כוחותינו באזור נפח. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באילת, שם התגורר בתקופה האחרונה. השאיר אחריו אם, שנפטרה זמן קצר אחרי נפילתו בקרב, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רב-טוראי ציון ז"ל שירת ביחידת חיל השריון. בתקופת שירותו ביחידה התחבב על חבריו ועל מפקדיו. הוא היה מסור לתפקידו וביצע את המוטל עליו במסירות ובדייקנות".
