fbpx
ויצמן, ישראל

ויצמן, ישראל


בן ציפורה ומיכאל. נולד ביום כ"א באדר תשכ"ט (11.3.1969) בקרית מוצקין, שם למד בבית-הספר היסודי ע"ש ויצמן והמשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר 'אורט' במגמה הריאלית-ביולוגית. מורתו רות מלמד, המחנכת בכיתה י"ב, תיארה את דמותו כנער בהיר שישב במרכז הכיתה והיה תמיד מוקף בנות. היה ספורטאי מצטיין, אהוד ומקובל על מורים ותלמידים בנועם הליכותיו, באדיבותו, ביושרו ובנכונותו לשאת בתפקידים. בילדותו היה ילד בריא, שקט וממושמע, המרבה לדפדף ולעיין בספרים. כבר לפני כניסתו לבית-הספר רכש מיומנות בקריאה. במלאת לו ארבע שנים העתיקה המשפחה את מגוריה לאשדוד, עקב שינויים במקום העבודה של האב. אביו מתאר אותו כבן רגיש, אוהב וממושמע במסגרת המשפחתית. הוא אהב מוזיקה והחל לעסוק בפעילות ספורטיבית, תחילה בטניס ולאחר-מכן בכדורגל. שיחק בנבחרת בית-הספר התיכון ובקבוצת 'הפועל חיפה'. אולם הלימודים היו אצלו תמיד בעדיפות ראשונה. לקראת גיוסו לצה"ל עבר אימוני כושר, ושאף להיות קצין בסיירת הצנחנים. הוא התגייס לשירות סדיר בחודש יולי 1987, התנדב לשרת בחיל הצנחנים ועבר בהצלחה את הגיבוש. במסגרת החיל השתתף בקרב ביידון בלבנון. הוא נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ד באב תשמ"ח (6.8.1988) והובא למנוחת-עולם בבית-העלמין הצבאי חוף הכרמל. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות – בלה ויעל. מפקדו מתארו כמי שעשה את הדברים בנאמנות, ברצון ובצניעות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה מתאר המג"ד את ישראל כאדם לבבי וחברותי העומד תמיד במרכז העניינים, בנכונות תמידית לעזור. המ"פ כתב: "החלל שיצרת בלכתך מתבטא בזה שאנחנו איבדנו חבר, והגדוד פוטנציאל פיקודי ממדרגה ראשונה". המשפחה וחבריו הרבים הנציחו את זכרו בספר אשר בו תצלומים רבים ודברי זיכרון. וכמו כן הוקמה בספריית בית-הספר אנדרטה לזכרו ואגודת הספורט 'מכבי' קראה לקבוצת הנערים על שמו.

כובד על ידי

דילוג לתוכן