ויצמן, אהרן

בן פסה ומשה, נולד ביום ט"ו בטבת תרפ"ב (15.1.1922) בעיר בנדין, פולין. בשנת 1924 עלה לארץ עם הוריו בהיותו בן שנתיים. כאן למד בבית-הספר "תחכמוני" בתל-אביב. משסיים את בית- הספר העממי בהצטיינות הצטרף ל"נוער העובד" והחל לעבוד בבית-מסחר לחומרי-בניין. בימי מלחמת-העולם השנייה, בהיותו כבן 17, מיד לאחר ההפצצה האיטלקית על תל-אביב, התנדב לצבא הבריטי ונפל בשבי באי כרתים. משם הועבר לגרמניה ושהה בה חמש שנים בשבי. הוא עבד בחווה חקלאית, בלול וברפת. היה אדם טוב-לב וחרוץ וחבריו לשבי מעידים על מסירותו ונאמנותו לעם ולארץ. לאחר שחזר מהשבי עבד בחיפה בבית-החרושת "וולקן" ומשם עבר לעבוד בכפר טירה במזנון, שהקים יחד עם חברו. היה חבר מסור ב"הגנה". אהרן נפל בחיפה, שעה שחש להציל חבר שנפצע מכדורי צלף, ביום ו' בניסן תש"ח (15.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.