ויץ, יחיעם (יעמיק)

בן רוחמה ויוסף. נולד ביום י"ב בתשרי תרע"ט (18.9.1918) ביבנאל. אביו היה איש העליה השניה ואמו בת למשפחת אלטשולר ממייסדי המושבה רחובות. כעבור זמן השתקעה משפחתו בירושלים ויחיעם למד בבית הספר שבבית הכרם ובגימנסיה רחביה. אותה סיים בגיל שבע-עשרה. יחיעם היה רגיש לנוף וליפי סביבתו ונתן לכך ביטוי ברשימותיו מאותם ימים. בשנת 1935, בתום לימודיו בגימנסיה, יצא לעבודה בקיבוץ משמר העמק, וב-1936, עם פרוץ המאורעות, הצטרף לקיבוץ ג' של "השומר הצעיר" בראשון לציון. המכתבים שכתב אז רוויים געגועים לבית ולאווירת הבית ועם זאת גם הבעת קורת הרוח מן העבודה שהוא נתון בה. לאחר שנתיים חש צורך להמשיך בלימודיו ונסע לאנגליה ולמד כימיה ובוטניקה באוניברסיטה של לונדון. גם בניכר שמר על זיקתו לצור מחצבתו ולתרבות שספג בארץ. "אילו יכולתי למצוא" הוא כותב באחד ממכתביו, "איזה כרך ישן (אני רוצה חדש) של שירי ביאליק, הייתי שמח לקבלו בדאר". בקיץ 1939, לאחר שעמד בהצטיינות בבחינות, שב ארצה והתקבל ללימודים באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נטש את לימודיו והיה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח וממדריכיו הבולטים. מכתביו מאותה תקופה מעידים על כושר ביטוי לירי וייחוד סגנון: "העיניים שבעות תמיד מרחבים ושלוחות. וכחול של מרחק ואבנים ומדרגות שעל-ידך. ובוסתנים של ערבים ועצי חרוב בודדים ירוקים-כהים, שצילם שחור ומזמין". ביום 2.5.1942 נשא לאישה את רמה סמסונוב מחדרה. ולאחר חופשה בת שבוע שב לשירותו. ברבות הימים נמנה עם מעצבי דמותו של הפלמ"ח, היה מראשוני מפקדי הפלוגות וגם שימש כמדריך בקורס מפקדי המחלקות בג'וערה. מאמר, פרי עטו, בנושא ההדרכה הצבאית, פורסם בשנת תש"ח בכתב העת של ה"הגנה" "מערכות". כן היה מתלמידיהם המובהקים של מפקד הפלמ"ח יצחק שדה ושל הרמ"א משה סנה. בשנת 1945, בתום מלחמת העולם השניה, קיבל חופשה להמשיך בלימודיו אך לא לאורך ימים. אור לי"ח בסיון תש"ו 16.6.1946)) נערך מבצע "ליל הגשרים", שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי ברזל, כבישים ומסילות בשמונה מקומות בארץ על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. יחיעם יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים. יחיעם נפגע ראשון ונהרג במקום, ושאר שלושה-עשר הלוחמים נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו איתם וגשר הרכבת קרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו. יחיעם הובא לקבורה בהר הזיתים בירושלים – הניח אישה, הורים ושני אחים. קובץ מכתביו יצא לאור בשנת תש"ח בהוצאת "עם עובד" ומהדורה שניה בשנת תשכ"ו ובהוצאת "אופק". שורות לזכרו נרשמו בספר "בית הכרם בת ארבעים". בצד הדרך נהריה – ראש הנקרה הוקמה אנדרטה לזכר י"ד הנופלים ועליה חרוט סיפור הקרב; צפונית לה הוקמה אכסניית נוער הנושאת את שמם – יד לי"ד; על שמו נקרא קיבוץ יחיעם שבגליל המערבי וכן נקרא על שמו "חורש יחיעם" הנמצא ליד קיבוץ מעלה החמישה שבהרי ירושלים.