ויסרוזן, אפרים (נפתלי)

בן חוה ומרדכי, נולד ביום כ"ג בכסלו תרפ"ב (24.12.1921) בעיר קליננטוב, פולין. למד ב"חדרים" ובבתי-ספר ואחר-כך עבד כחשמלאי ולמד נהגות. מנעוריו הצטרף לתנועה הציונית הדתית ופעל למען הקרנות הלאומיות. שנות השואה עברו עליו ברוסיה ובגרמניה. נשאר שריד יחיד ממשפחה שהושמדה. ב"נתיב- הבריחה" יצא לאיטליה, ואחרי טלטולים רבים הגיע לארץ עם אישתו בחודש אוגוסט 1947. התיישב בשכונת שפירא בתל-אביב ועבד כחשמלאי. היה חבר מן השורה בהסתדרות "הפועל המזרחי". אהבתו לכלל ישראל גברה אצלו על השנאה לפגמים שמצא בחיים, ולכן נזהר מדיבורים חריפים ביותר ואת קנאתו לאמת וליושר עטף במעטה הומור. בשל סגולותיו אלו נתחבב גם על חבריו בצבא. כחשמלאי מנוסה שירת במחלקת החבלה של הפלוגה המסייעת בגדוד בחטיבת "עודד" והשתתף בכל הקרבות. באחרונה עסק במיקוש הכביש מפלוג'ה לחברון ושם נספה בהתפוצץ מוקש תחתיו ביום כ' בתשרי תש"ט (23.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בכפר ורבורג. השאיר אחריו אישה ובת.