ויסמן, יורם

יורם, בן שרה ודוד, נולד ביום י"ח בטבת תשי"א (27.12.1950), בכפר-סבא. הוא למד בבית-הספר היסודי "יסודות" בפתח-תקוה ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל", במגמה למכשירנות וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "אנקורי" בתל-אביב, שם עמד בהצלחה בבחינות הבגרות. יורם היה נער חרוץ, שאהב עבודת כפיים, הצטיין בלימוד המקצועות הטכניים ועשה חיל בעבודתו במפעל המתכת "מגן" בפתח-תקוה. הוא ניצל את כישוריו הטכניים ועסק בטיסנאות ובדאייה – תחביבים שהקדיש להם את מרבית זמנו הפנוי. יורם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למפקדי טנקים ונשלח לשרת בחטיבת שריון 7. הוא עשה את תקופת השירות בקו המעוזים בסיני בעת שהתנהלה שם מלחמת ההתשה. הייתה זו תקופה קשה לחיילי השריון, תקופה רווית מתח ומאבקים בלתי פוסקים. יורם התגלה כמפקד טנק אחראי ומסור לתפקידו. הוא זכה להערכת מפקדיו והיה אהוד על פקודיו ועל חבריו ליחידה. הוא השתתף בפעולות מבצעיות שונות: במרדפים אחר מחבלים בבקעת הירדן, בפשיטה על האי גרין ובכיבוש הר-דב שברמת הגולן. בתחילת נובמבר 1971 שוחרר יורם מהשירות הסדיר בצה"ל, והוצב ליחידת מילואים של חיל שריון. יורם היה אוהב חברה ורכש לו ידידים רבים, שאהבו להיות במחיצתו, ואכן הרבו לבלות יחד על שפת הים ובטיולים ברחבי הארץ. הייתה זו חבורה עליזה ומלאת שמחת חיים ויורם היה דמות מרכזית בה, בבחינת הכוח המניע והממריץ שלה. בקיץ של שנת 1973 נסע יחד עם חברתו לטיול באירופה. הם נהנו מהבילוי במקומות חדשים להם והתענגו על נופיה המרהיבים של היבשת. יחד תכננו לבנות להם בית ולהקים משפחה, אך נפילתו בקרב מנעה את הגשמת התכניות הרבות שרקמו. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. יורם לחם כמפקד-טנק, השתתף בקרבות הצליחה של תעלת סואץ ובקרבות לכיבוש העיר סואץ. במהלך הלחימה נפצע אך סירב להישלח לטיפול רפואי והמשיך להילחם עד שנפל. בקרב שהתחולל ביום ל' בתשרי תשל"ד (26.10.1973), נפגע הטנק שבפיקודו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "יורם ז"ל שירת בחיל שריון. הוא היה חייל מסור וחבר נהדר. כל מי שהכירו אהבו".