ויסמן, יוסף

בן אסתר ונוח, נולד ביום י"ט באדר א' תרפ"ד (24.2.1924) בחיפה. הוא למד בבית-ספר בחיפה ואחר-כך למד חקלאות בכפר הנוער בן שמן. לאחר שסיים את לימודיו, נתקבל לעבודה בחברת-החשמל בחיפה כמסגר ורתך ותוך כדי עבודתו השתלם במקצועות אלה. כחבר ה"הגנה" מנעוריו נעדר כפעם בפעם שבועות מספר מעבודתו, בצאתו למסעות ותרגילים ממושכים, ובשובו לא סיפר דבר. יוסף יצא להכשרה מגויסת של הפלמ"ח בבית אלפא, וגם אחרי שובו לעבודתו בחיפה היה נקרא כאיש "רזרבה" (מילואים) להשתתף במבצעי הפלמ"ח להעלאת מעפילים ולמעשי חבלה בתקופת המרי. המעשים הנועזים והמסוכנים היו בעיניו כדברים מובנים מאליהם. אחרי החלטת עצרת או"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, חזר בדצמבר 1947 לשירות מלא בפלמ"ח, המשיך בתפקידים נועזים ומסוכנים עוד יותר ונשאר אותו חבר עליז כמקודם. בפי חבריו הוותיקים נשאר כינויו מלפנים "יוסלה הקטן", אף כי בינתיים גדל והיה לבחור חסון וגבוה ועל שום כך נקרא גם "הענק בחיות הנגב" ו"יוסלה וחצי". הוא השתתף בליווי שיירות בנגב ובפעולות-קרב רבות נגד כנופיות מקומיות ואחר- כך גם נגד הצבא המצרי הסדיר – עד שנהרג בניר עם ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948), אחרי הפגזה מצרית שנמשכה שלוש שעות. נקבר בניר עם. ביום כ"א בכסלו תשי"א (30.11.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.