ויסברוט, יוסף

יוסף (יוסי), בן טובה ויצחק, נולד ביום י"א באדר תשי"ג (15.2.1953) בקיבוץ עמיר. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ ואחרי-כן סיים את לימודיו במוסד החינוכי "הגליל העליון". יוסי היה תלמיד חרוץ, מעמיק ומתמיד, אהוב על מוריו ומקובל על חבריו. הוא שקד הרבה על לימודי החברה, משום שחשב שבדרך זו יוכל בבוא היום לתרום לחיסול המצוקה, העוני והפער החברתי. סקרן היה וחקרן, תאב דעת וידען בתחומים רבים. הוא היה פעיל בחברת הנוער במוסד החינוכי, ערך את העיתון של המוסד ופרסם בו את שיריו הראשונים. כן נמנה עם חברי תנועת "השומר הצעיר", ולאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון נשלח להדריך בקן התנועה ברחובות. הוא היה מדריך אחראי, עצמאי ומסור ואהוב על חניכיו, כיוון שידע להיות להם ידיד ורע ולהשקיע את כל-כולו במעשה החינוכי. יוסי אהב לטייל, היה חובב ספורט, התעניין במשחקי הכדורגל והכדורסל, אך יותר מכל נלהב היה לשחייה ואף השתתף במשחי הכינרת. הוא הרבה לקרוא בספרי היסטוריה ומסעות, בספרי מדע ובספרים על החי והצומח בארץ; אהב אמנות ומוסיקה, ואהב לשיר בקולו הערב. הוא גם הקדיש הרבה מזמנו הפנוי לציור ולכיור בחומר. יוסי היה אדם רגיש, מסוגר ומכונס בעצמו. שאפתן היה ומבקש שלמות, יסודי בכל מעשיו, ומרבה לנתח כל פעולה, מתוך רצון להוכיח לעצמו שהוא מסוגל להצליח בתחומים שיכולתו בהם לא הייתה רבה. מטבעו היה ישר-דרך, גלוי-לב, איש אמת ובעל מצפון, הכל הכירוהו כאיש נוח לבריות, ותרן וסלחן, המתרחק מריב וממדון ומבקש את הפשרה. הוא היה חברותי ומתיידד על נקלה, מוכן תמיד לעזור לזולת ולהטות אוזן קשובה לאדם בעת צרה. עניו היה וצנוע, אהב את הפשטות, ונודע כעדין נפש ונעים הליכות. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. יוסף גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971. הוא ביקש לשרת בחיל-האוויר ועמד בהצלחה במבחנים המוקדמים, אך נפסל לקורס טיס בשל ליקוי קל בבריאותו. כיוון שכך, התנדב לחיל-השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנקים ובקורס למפקדי טנקים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. על השתתפותו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית הצפון והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד הסורים. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפל יוסף בקרב על כיבוש הר החרמון. בשמונה-עשר ימי הלחימה ברמת הגולן ובמובלעת, החליף טנקים לאחר שנפגעו והשלים צוותים שאנשיהם נפצעו ונהרגו. הוא נמנה עם כוח טנקים קטן, שנועד לחפות על אחד הכוחות התוקפים. חשוף בצריח עמד ולחם, עד שצלף סורי ירה בו והרגו במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעמיר. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסף היה מפקד מעולה ונאמן, וביצע את כל שהוטל עליו ביעילות ובמסירות". קיבוצו הוציא לאור חוברת ובה דברי שיר משל יוסף, דברים על דמותו, דברי זיכרונות, מכתבים ותצלומים.