ויסברג, גל

בן יעל ואלכסנדר. נולד ביום י"ד באייר תש"ך (11.5.1960) בחיפה. גל החל ללמוד בבית-הספר היסודי ברוממה וסיים את חוק לימודיו בבית-הספר הריאלי – שניהם בחיפה במגמה ריאלית. בתקופת לימודיו הצטרף לתנועת 'הצופים', שבט המשוטטים. גל אהב לקרוא ספרות קלאסית, כגון טולסטוי ודוסטוייבסקי, והקדיש לקריאה כל רגע פנוי. גל גויס לצה"ל בראשית שנת 1979 והוצב בנח"ל עם חבריו לגרעין "אשבל". הוא החל את שירותו כשל"תניק בקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל. אבל היה מאוכזב מחבריו לגרעין שלא היו רציניים בעבודה במשק. חרה לו שהם משתמטים ואילו הוא עובד קשה והוא לא השלים עם כך שעבודתם בקיבוץ אינה מכסה אפילו את עלות אחזקתם. לפיכך, כאשר קיבל זימון למבדקי טיס, הוא ניגש ועבר אותם. הוא סיים קורס טיס בסיסי, קורס טיס בכיר, קורס צניחה וקורס טיס מתקדם. ביום 17.3.1981 הוענקה לו דרגת סג"ם. גל טס על מטוסי סקייהוק, פנטום ו- אפ- 16 ואף עבר השתלמות במדרשה הצבאית לחינוך. במהלך שירותו הדריך במשך שנתיים לערך בבית-הספר לטיסה, וכאחד מחברי הצוות האירובטי של בית-הספר השתתף במפגני אירובטיקה. הערכות מפקדיו עליו ועל צורת תפקודו היו: "קצין מצוין וטייס טוב מאוד;" "קצין ומדריך טוב מאוד;" "קצין טוב ואיכפתניק;" "קצין טוב מאוד, רמה מקצועית גבוהה". עם סיום תפקידו כמדריך, חזר גל ליחידתו והועלה לדרגת סרן. גל היה בעל יושר אישי חסר-פשרות, ללא הבחנה אם העניין פעוט הוא או גדול. היתה לו תודעה פוליטית עירנית והוא שפע רצון עשייה וכוונות לנסות ולתקן את מציאותנו בארץ. בתום תקופת החוזה לשירות קבע, בחודש מרס 1986 יצא גל לחופשה ללא תשלום לתקופה של חצי שנה, שבמהלכה טייל במשך שלושה חודשים בארצות-הברית. עם שובו, פנו אליו מפקדיו בבקשה שיחזור לשירות, בשל הצורך בטייסים נוספים עקב קליטת מטוסים חדישים בחיל האוויר. גל נעתר לבקשה. ביום ה' בתשרי תשמ"ז (8.10.1986) התרסק מטוסו בהיותו בטיסת אימונים. סרן גל ויסברג נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר הורים ואח – אפרים. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "גל הגיע אלינו לפני מספר שנים. בחור צעיר, בלונדיני, חייכני, בעל עיניים כחולות-צלולות, מבט חודר התובע לרדת לעומקם של דברים. בדרכו האופיינית – בשקט, בחיוך – שאל, דרש והביע את דעתו גם אם היתה מנוגדת לרוח הנושבת. נוהג היה לדון, לנתח מצבים ואפשרויות במין נינוחות שאיננה אופיינית לחברה ההישגית שלנו. עם הזמן, גילינו בגל נפש עדינה ויושר אישי ואינטלקטואלי, שכמוהו קשה למצוא. צו המצפון, חוש הצדק והיגיון – היו סימני הדרך לכל אורכה. מפורסמת היתה אהבתו לארץ, נופיה ומשעוליה". כתבות לזכרו נתפרסמו בעיתונים 'ידיעות אחרונות' ו'מעריב'; חבריו הקימו אנדרטה לזכרו במקום התרסקות מטוסו והם עולים אליה אחת לשנה. בתחקיר ב – 2017 עודכן כי החלל הועלה לדרגת רב סרן לאחר מותו.