וינשטיין, עזרא

בן שרה ושמעון, נולד ביום י"ח בשבט תרע"ו (23.2.1916) בבודפשט, בירת הונגריה, ולאחר נעורים קשים של עבודה למען פרנסת אם ואחות עלה ארצה כמעפיל בשנת 1939. בימי מלחמת-העולם ניסה להתגייס לצבא הבריטי, אך לא נתקבל בגלל ליקוי ברגליו. בארץ התמסר לשמירה, ומשנת 1940 היה חבר ב"אגודת השומרים". שש שנים עשה בעבודה זו ונדד מיישוב ליישוב בהתאם לתפקידו. שמר בכרכור, פרדס חנה, באר טוביה, נהריה, יערות הכרמל, בית הלל וחירות. הצליח בתפקידו וקשר בכל מקום קשרים עם ערביי הסביבה שבה פעל. אחרי נישואיו ביקש לשבת בשלווה והתמחה במיכניקה עדינה, אך התפקיד קראהו שוב. בתקופת מלחמת-העצמאות התגייס וצורף לחטיבת "אלכסנדרוני" וכאן מצאו המוות ארבעה ימים לאחר שהתגייס. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) נהרג בסביבות כפר הס, בקרב על הכפר הערבי הרצחני טירה. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בתל מונד.