וינשטוק, ישעיהו (שייק)
בן טובה ומאיר, נולד ביום י"ט באלול תרפ"ב (12.9.1922) בעיר סוסנוביץ, פולין וקיבל חינוך דתי-מסורתי בסביבה חסידית. כעבור זמן עזב את ה"חדר" ונכנס לבית-ספר של "המזרחי" ומשעמד על דעתו הצטרף עוד בנעוריו לתנועה הציונית ועשה לה נפשות בעיר- מגוריו. תנאים אובייקטיביים עיכבו את עלייתו לארץ, ובינתיים פרצה מלחמת-העולם השנייה. הוא התגלגל במחנות-השמדה וניצל באורח פלא. עוד בגולה נפגש עם אחיו, שנכלא במחנות אחרים, והחליט לעלות יחד איתו. העפיל ארצה, אך נעצר בדרך והוגלה לקפריסין עם שאר המעפילים. ישעיהו הגיע לארץ בשנת 1947, השתכן בצריף ברעננה, הקים משפחה ועבד במקצועו כרפד. עם הכרזת העצמאות התגייס לצבא והשתתף בקרבות לטרון, גזר, חולדה, גן יבנה ובכל יתר הפעולות בדרום במסגרת חטיבת "גבעתי". השתתף במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, בהתקפה על המערך המצרי בצומת. בקרב זה נפל, ביום י"ד בתשרי תש"ט (17.10.1948), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. השאיר אישה ותינוק.