וינר, שלום (זלי)

בנם-יחידם של יפה ואהרון, נולד ביום כ"ט בניסן תר"ץ (27.4.1930) בברלין, בירת גרמניה. בשנת 1934 עלה עם הוריו לארץ, גדל בכפר מל"ל, שם סיים את בית-הספר המקומי, עבר לתל-אביב, התמחה כדקורטור ונתקבל לעבודה קבועה, ובערבים השתלם בבית-ספר ערב. משכר עבודתו היה תומך בהוריו, שנצרכו לעזרתו. עם התחלת מלחמת-העצמאות התייצב לשירות. בפברואר 1948 יצא לאימונים, אחר-כך הועבר מבסיס האימונים לגן חיים. התנדב לקורס חבלנים. כלוחם בחטיבת "אלכסנדרוני" השתתף במארב על גשרים, ובשמירה על פועלים בפרדסים שבקרבת הגבול. חיבל בדרכי התחבורה הערבית, ובייחוד בקלקיליה ובטול-כרם. השתתף בכיבוש הכפרים חיריה וסלמה. לאחר החמרת המצב בירושלים בעקבות חסימת הדרך אליה על-ידי מערך הלגיון בלטרון, נערך מבצע "בן-נון א'" לפריצת הדרך. המשימה הוטלה על חטיבה 7, שזה עתה הוקמה, והיא תוגברה בגדוד מחטיבת "אלכסנדרוני", עליו הוטל לכבוש את לטרון. הכוח נתקל בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת בתנאים קשים. שלום נעדר מהקרב בלטרון ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים, יחד עם שאר נופלי קרבות לטרון.