fbpx
וינר, רחל

וינר, רחל


בת רבקה ואהרון, נולדה ביום ז' באב תרפ"ח (24.7.1928) בברלין, בירת גרמניה. בהיותה בת חמש עלתה עם משפחתה לארץ-ישראל והמשפחה השתקעה בתל-אביב. רחל למדה בבית-הספר היסודי הדתי "מוריה" ובצד הלימודים היתה פעילה בתנועת-הנוער "בני- עקיבא" ואף היתה מדריכה באגודת "אליצור". רחל הצטרפה לחברת-הנוער הארץ-ישראלית הדתית במקווה ישראל, היתה תלמידה שקדנית וטובה הן בלימודי התיאוריה והן בעבודה המעשית. בקיץ 1945 הצטרפה רחל לגרעין הקיבוצי של ילדי טהרן שהתמזג עם נוער ארץ-ישראלי ועם גרעין זה עלתה להכשרה ולשנת גיוס בכפר עציון שבגוש עציון. מרשימות מפרי עטה שפורסמו בעלוני חברת-הנוער מצטיירת רחל כנערה רצינית המכירה את דרך החיים שבחרה לעצמה ודבקה בה; היתה חביבה על חבריה ומכריה הרבים בזכות חיוניותה, עליצותה ונועם הליכותיה. רחל למדה בסמינר למדריכי עליית הנוער הדתי שהתקיים בירושלים ומשסיימה את הקורס בן השנה ביקשוה חבריה לקבוצה ללמוד בסמינר למורות בירושלים כדי שתוכל ללמד את ילדי הקבוצה בעתיד. לימודים אלה נמשכו כל עוד ניתן היה להגיע לירושלים ולצאת ממנה בשיירות, אולם משנותק הקשר עם הבירה חזרה לכפר והשתלבה בחיי היום- יום שלו ובהגנתו. היא היתה בין הבנות הראשונות שיצאו לשמירה בעמדות וליד הזרקור. בהתקפות על כפר עציון שהתה עם הפצועים במרתף שמתחת למנזר ועבדה בקור-רוח יחד עם חברותיה בטיפול בפצועים, בהכנת מזון ובהבאתו ללוחמים. בשיחות עימה ובמכתביה הביעה תדיר את אמונתה בישועת האל אך יחד עם זאת הכינה לעצמה נשק למקרה שתיפול בידי האויב. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) נספתה רחל בהריסות המנזר שפוצץ על-ידי האויב על יושביו. באותו יום נפל גם אהוב נעוריה יעקב ציטרין. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובאה, יחד עם שאר חללי הגוש, למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

כובד על ידי

דילוג לתוכן