וינדר, יוסף
בן סבינה ודוד, נולד ביום ח' באב תש"ז (25.7.1947) בפולין. החל את לימודיו בארץ הולדתו. בשנת 1956, בהיותו בן תשע, עלה עם הוריו ארצה והמשפחה השתקעה בתל-אביב. יוסף למד בבית-הספר היסודי על-שם בלפור, וכשעברה המשפחה לחולון המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון על-שם קוגל. הוא למד עד כיתה י' ואחרי כן החל לעבוד כמחסנאי במפעל תעשייתי. באוגוסט 1965 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הרגלים. אחרי אימוני טירונות עבר קורסים מקצועיים ומילא תפקיד של מחסנאי בחיל-האחזקה. יוסף השתתף במלחמת ששת הימים וביולי 1968 הועלה לדרגת רב"ט. בסוף שנת 1968 השתחרר מן השירות הסדיר. בתעודת השחרור שלו צוין על-ידי מפקדו כחייל בעל תפיסה מהירה, המיטיב למלא את תפקידו. בחיים האזרחיים חזר לעבוד כסגן-מנהל מחסני הייצור במפעל תקשורת של "תדיראן". הוא התחתן והשתקע בפתח-תקוה. בתקופת שירותו במילואים נשלח לקורסים מקצועיים בצה"ל והשתלם בתפקידי אחזקה. יוסף המשיך לשרת במילואים, לחם במלחמת יום-הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל, שאליה נקרא ביולי 1983. ביום כ"ז באב תשמ"ג (6.8.1983), בהיותו בחופשה קצרה בביתו, נפל בעת שירותו. בן 36 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. השאיר אחריו רעיה, שלושה ילדים, הורים ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "רב"ט יוסף שירת ביחידה שנים מספר. הוא התגלה בעינינו כחייל חרוץ ומסור לתפקידו. שש תמיד לעזור לחבריו. תיפקד במצבים קשים ביותר בצורה טובה. היה אהוד ומקובל על חיילי היחידה. הוא ייזכר בתוכנו כחייל למופת"