וינברגר (הכרמי), משה-אליהו
בן יונה ויוסף, נולד ביום כ"ג באלול תרפ"ג (3.9.1923) בעיר סנדרה, הונגריה. בהיותו בן חמש עבר עם הוריו לעיר קושיצה, צ'כוסלובקיה ובהיותו בן עשר הצטרף לתנועת "בני-עקיבא", לה נשאר נאמן עד סוף ימיו. בנאמנות ובמסירות נשא בעול הסניף המקומי בשעה שהוטל עליו לנהלו בהיותו בן 16 בלבד. היה ספורטאי (חבר ב"מכבי") וכדורגלן. בבואו ארצה ביום 9.5.1941 השלים שנתיים בבית-הספר החקלאי מקווה ישראל במסגרת הדתית של "עליית-הנוער". שם הצטרף לגרעין "משואות", נכנס לשורות ה"הגנה", עבר עם הגרעין לטירת צבי להכשרה ושם השתלם בעבודה בטרקטור. עם גרעינו עלה להתיישבות בקבוצת משואות יצחק אשר בגוש עציון. הואיל ולא היה שימוש בעבודת הטרקטור באזור סלעי זה, עבר לנהגות ובעבודה זו מצא את מותו. משה-אליהו היה נהג של אחת מארבע המכוניות אשר הובילו לגוש עציון אספקה וציוד מירושלים ביום כ"ח בכסלו תש"ח (11.12.1947). השיירה הותקפה בדרכה על-ידי כנופיה חזקה של ערבים ומשה-אליהו נהרג לאחר התגוננות נואשת בנשק דל נגד האויב שעלה עליהם במספר ובכוח אש. רק עם ערב נאסף משדה המערכה ונקבר בגוש עציון. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949), הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.