וין, מרדכי

בן מלכה ואריה, נולד ביום ג' בכסלו תר"ץ (5.12.1929) בעיר לודז', פולין, למשפחת עובדים. המשפחה עלתה לארץ בהיותו בן חמש. מרדכי גדל בחיפה. כשסיים בית-ספר עממי התחיל לעבוד, כדי להיות לעזר לבית הוריו. היה שרברב במקצועו. עוד בילדותו הצטרף ל"הפועל" בחיפה והיה שחקן-כדורגל מעולה. עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות ב-29.11.1947 גויס לשירות כחבר ה"הגנה" והתאמן בשורות הצבא. כחייל השתתף בפעולות להבטחת התחבורה בין חיפה לזיכרון יעקב, בין נהריה ליחיעם, ובקרב על שיירת-התחמושת הערבית ליד קריית מוצקין. "אין לנו ברירה, מוכרחים לנצח" – אלה היו דבריו של מרדכי הצעיר בן ה18-, כשנשאל אם הפחד אינו תוקפו בקרבות הרבים שהוא משתתף בהם. ביום י"ב בניסן תש"ח (21.4.1948), כשבא לחופשה של שלושה ימים לביתו בחיפה, שמע כי יחידתו יצאה לכבוש את בית הנג'אדה בוואדי-רושמיה. מרדכי הפסיק מיד את חופשתו והצטרף לפורצים ובראש חוליית המקלע הסתער על הבית, כשיחידתו הולכת אחריו. בחלקו את המשימות לאנשי החוליה נפצע קשה ומת. ברגעיו האחרונים הוא קרא: "טפלו בחברי וקדימה". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.