וין, ירון

בן יהושע וצביה. נולד ביום י"ד באלול תשי"ז (10.9.1957) ביפו. למד בבית-הספר היסודי 'איתמר' שבנתניה, שם התגורר עם משפחתו, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ע"ש טשרניחובסקי שבנתניה. הרצינות והאחריות היו התכונות שאפיינו את אישיותו של ירון ועם-זאת שפע שמחת חיים ועליזות ובעיקר ידע למצות את היפה והטוב שבחיי האדם. הוא היה תלמיד מצטיין והגיע להישגים מעולים בלימודים. מדי-שנה זכה בפרסים על הצטיינותו בלימודים ועל פעילותו הנמרצת בתחום החברתי והתרבותי בבית-הספר. מטעם בית-ספרו נשלח לחוג לנוער שוחר מדע שהשתלם בנחל-שורק. הוא גילה בקיאות והבנה בתחומים רבים ומגוונים מעבר לחומר הנלמד בבית-הספר, בעיקר התעניין בתהליכים פוליטיים ובמיבנה המשק ובכלכלת המדינה. בתחומים אלו גיבש לעצמו דעות מוצקות וברורות ולא נרתע מלהשמיע אותן בכל ויכוח. ציוניו הגבוהים בבחינות-הבגרות מעידים על גישה רצינית ואחראית ללימודים, על הבנה יסודית ומעמיקה ועל רצון עז ושאפתנות להצליח בכל תחום ולמצות את המירב שביכולתו. ירון חיפש אחת האמת והצדק, היה ישר וחסר פשרות בדרכו זו ובדבקותו בעקרונותיו. חבריו מעידים עליו, כי סימל בעיני הכול את הטוב והחיובי שבאדם בצניעותו, ביושרו ובתפיסתו המוסרית. ירון אהב חברה והיה מוקף ידידים וחברים רבים. הוא היה הרוח החיה בחיי החברה בבית- הספר והיה אהוב ומקובל על מורים ותלמידים כאחד. הצטיינותו בלימודים ותכונותיו המיוחדות לא הפכוהו למתנשא מעל חבריו. הוא פעל בשקט נפשי ובצניעות המיוחדים לו. חבריו יזכרוהו בשל נכונותו לעזור בכל-עת. הוא הקדיש זמן רב כדי לסייע לחברים, שפנו אליו וביקשו עזרה במקצועות הלימוד שהתקשו הם. הוא גילה אורך-רוח וסבלנות, הקשיב לכל בעיה וניסה למצוא לה את הפתרון הנאות. ירון מיצה את הנאות החיים, בילה עם חבריו והרבה לטייל על אופנועו. מטעם עיריית נתניה השתתף במשלחת-נוער שיצאה לסיור בעיר התאומה ניצה שבצרפת. לפני שגויס לצה"ל יצא לטיול נוסף באירופה. בסיורים אלה ביקש לעמוד על אורחות-החיים במקומות שלא היו מוכרים לו ולהתודע לאנשים חדשים. הוא קשר קשרים הדוקים עם בני-נוער בצרפת, ראה את עצמו כנציגה של מדינת-ישראל והתגאה ביהדותו ובישראליותו. ירון גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1975 ונשלח לקורס-מ"כים במסגרת העתודה האקדמית. גם בעת השירות הצבאי נתגלו תכונותיו המיוחדות. הוא ניחן בכושר-מנהיגות וסייע לחבריו ליחידה ברגעים הקשים של האימונים והפעילות המבצעית. הוא נסך בחבריו תחושה של ביטחון והשרה אוירה נעימה של שלוה ושקט נפשי. נפילתו קטעה את מהלך חייו של צעיר רב-כישרונות ובעל קסם אישי, שהישגיו העידו על היכולת הרבה הטמונה בו ועל העתיד הצפוי לו. ביום כ"ד בטבת תשל"ו (28.12.1975) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבנתניה. השאיר אחריו הורים. חבריו והוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה דברים על דמותו ודברים מפרי-עטו.