וילנר, נפתלי-אליעזר

בן שפרה ושלמה, נולד ביום י"ג בשבט תרפ"ה (7.2.1925) בצפת, למשפחה ותיקה בארץ, מצאצאי הגאון ר' יעקב מליסא. בעודו נער קטן עברו הוריו לירושלים והשתקעו בה. מילדותו חונך חינוך דתי. תחילה למד בתלמוד-תורה "עץ-חיים" ואחר-כך בבית-הספר "תחכמוני" והשלים את השכלתו בשיעורים למסחר ובלימוד עצמי. הוא גילה עניין והבנה במסחר בשעה שעזר ליד אביו בחנותו. אחר- כך נתקבל לעבודה כפקיד בבית-המסחר לספרים "סטימצקי", התמסר לעבודתו ונתמנה לפקיד ראשי. בתחילת מלחמת-העצמאות היה עד להתפוצצות ברחוב בן-יהודה בירושלים ועזר בהצלת הפצועים. למחרת מאורע זה קם והתגייס לצבא, לפלוגת "נועם". לאחר תקופת-אימונים קצרה נשלח לליווי שיירות להר-הצופים והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. בעת מבצע "נחשון" היה בין מגיני הקסטל שעמד בהתקפות ערביות רצופות. ב-8.4.1948 נערכה התקפה כבדה ובלחץ האויב נאלצו המגינים לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948), ונקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.