וילדר, אריה

בן ברוריה וראובן, נולד ביום כ' באלול תש"ך (12.9.1960) בעכו. בהיותו בן 5 עברה משפחתו לנהריה, שם למד בבית-הספר היסודי על-שם וייצמן עד כיתה ז'. המשפחה עקרה לחולון ואריה השלים את כיתה ח' בבית-הספר היסודי על-שם שפרינצק בעיר מגוריו. את לימודיו התיכוניים התחיל בבית-הספר החקלאי במקוה ישראל, משם עבר לבית-הספר המקצועי "הולץ" של רשת "עמל" בתל-אביב ולמד במגמת מכונאות מטוסים. אריה הרבה לעסוק בספורט, בעיקר בכדורגל. הוא היה שוער הנבחרת של בית-הספר, שזכתה במקום הראשון באליפות בתי-הספר בגוש דן. תקופה קצרה גם שיחק כשוער בקבוצת בית"ר תל-אביב. הוא היה צעיר עליז, חברותי, קשור למשפחתו ולידידיו ואהב לסייע לכל מי שנזקק לעזרתו. אריה (שהכל כינוהו אריק) היה גם שחיין מעולה וזכה במדליות רבות. באחד מביקוריו בניקבת השילוח נכנסו ילדי בית-הספר לניקבה, ופתאום החלו המים לעלות במהירות וסיכנו את התלמידים. אריק נחלץ להציל את הילדים אחד אחד. כשהשלים את מבצעו הגיעו המים עד לתקרת הניקבה, אך כל הילדים ניצלו. ביולי 1978, לאחר סיום לימודיו התיכוניים, התגייס לצה"ל ושירת בחיל-האוויר. הוא הוצב כמכונאי בטייסת מסוקים. שאיפתו הייתה לשרת כמכונאי מוטס. באפריל 1979 עלה לדרגת רב"ט. אריה סיים בהצטיינות קורס מכונאים מוטסים וענד כנפי טיס. ביולי 1980 עלה לדרגת סמל, והיה מאושר לשרת בתפקיד שעליו חלם. ביולי 1981 החל את שירותו בצבא הקבע. כשפרצה מלחמת שלום הגליל היה עם הלוחמים בלבנון. ביום כ"ה בסיוון תשמ"ב (16.6.1982) יצא במסוק לחלץ נפגעים מיחידה שלחמה ליד אגם קרעון בבקעת הלבנון. במהלך המבצע אירעה תאונה אווירית, המסוק נפל ואריה נהרג. בן 22 היה במותו. שר הבטחון אריאל שרון כתב להוריו: "אריה היה מכונאי מוטס בעל רמה מקצועית גבוהה, חרוץ ואמיץ-לב, נכון לכל משימה, אהוב על חבריו ומפקדיו". מפקד יחידתו כתב עליו: "אריה היה ותיק בטייסת, ונחשב לבעל מקצוע מעולה. הייתה לו אישיות חזקה, וידע להגשים את אשר רצה. התרשמתי מרצונו ומנכונותו לטוס במשימות מבצעיות, למרות שידע את הסכנות הכרוכות בכך. כאיש צוות בטייסת היה מקצוען, אמיץ ובעל תושיה". אריה הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים ואח.