וייר, יעקב (ג’קי)

בן רבקה ואברהם. נולד ביום ט"ו בשבט תשכ"ו (5.2.1966) בעיר חולון. סיים בהצטיינות את לימודיו היסודיים בבית-הספר ע"ש 'שפרינצק' בחולון ופנה ללימודי תיכון במגמת האלקטרוניקה בתיכון 'אורט יד סינגלובסקי' שביד אליהו. גם כאן הפגין את כישוריו ואת יכולתו וסיים לימודיו בהצטיינות. במקביל ללימודיו היה פעיל כחניך וכמדריך בתנועת 'הנוער הלאומי'. ג'קי הרבה לטייל בחיק הטבע, אהב לדוג ולשחק במטקות בחוף הים. בראשית אוגוסט 1984 גויס לשירות חובה בצה"ל. בתום הטירונות הוצב לשרת בחיל הקשר. עבר קורס טכנאים ושירת תקופה קצרה כטכנאי אלקטרוניקה במעבדות חיל הקשר. לאחר-מכן סופח לחיל השריון, שם שירת יותר משנה כטכנאי אלקטרוניקה בטנק המרכבה. בתחילת שנת 1986 עבר קורס קצינים, אותו סיים בהצלחה. הוצע לו לשרת כקצין הדרכה בחיל הקשר אך הוא דחה הצעה זו ועבר לשרת כקצין קשר גדודי בנח"ל. במהלך שירותו גילה אהבה ומסירות לתפקיד ולצה"ל ומילא את תפקידו באופן משביע רצון. חיילים כמפקדים ראו בו קצין מסור ומצטיין, חבר ומפקד נאמן ואהוב. באמצע שנת 1987, משסיים את תפקידו כקצין בגדוד, פנה לשרת בחטיבת הנח"ל, שם קיבל את דרגת הסגן ושימש כסגן מפקד פלוגת הקשר בחטיבה. ביום ה' בכסלו תשמ"ח (25.11.1987) נפל ג'קי בקרב עם מחבל בצפון. באותו לילה, שזכה במרוצת הזמן לכינוי 'ליל הגלשונים', חדר מחבל שהגיע בגלשן-אוויר מלבנון לבסיס הנח"ל במחנה "גיבור" הסמוך לקרית שמונה. בקרב שהתפתח בין המחבל לחיילים נפלו שישה חיילים וביניהם ג'קי, שחש לעזרת חייליו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים, אח ואחות – שלום ודרורית. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה תיאר יצחק רבין, שר הביטחון דאז, את ג'קי כקצין מעולה, חבר נהדר, נערץ ואהוב. אגודת הסטודנטים היהודיים ברומא נטעה עץ לזכרו ביערות קק"ל.