וייס, ראובן (בובי)
בן זיגפריד, נולד בשנת 1922 בווינה, בירת אוסטריה, למשפחה אמידה ומתבוללת. את חינוכו קיבל בבתי-ספר עממי ותיכון נוצריים. היה גם חבר בתנועת-צופים נוצרית ורק עם התגברות הנאציזם נפקחו עיניו והתמסר לדרכו היהודית. עם עלותו ארצה, בשנת 1939, צורף לחברת-נוער ועבר הכשרה בעיינות ובמעלה החמישה. ראובן התנדב לצבא הבריטי מתוך שאיפה לנקום באויבי ישראל, אך עת רבה עברה עד שהגיע לקווי החזית. תחילה שירת כתותחן במשמר החופים בארץ ואחר-כך הגיע לאיטליה. חזר לארץ להשתתף בעליית קבוצתו לגזר ועבד במשק כפרי בזמנו הפנוי. שאיפתו לנקמה הביאתו בסוף שנת 1945 לגרמניה. כאן התנדב לעבודה במשרד צבאי ליד ה"ג'וינט", שעסק בחיפוש קרובים ועם אלה עבד בקביעות למען הפליטים, אף התקשר ל"קיבוץ" שהוקם במחנה בוכנוואלד, והורה בו את השפה העברית. אף כי היה זמן רב מחוץ לקבוצתו, חזר אליה אחרי שחרורו. כאן קשתה עליו הבדידות בגלל הניתוק מחברתו שעמד לשאתה והשאירה באירופה. אך מיד נכנס בעול העבודה במסירות רבה כחצרן ושקד על שכלול המשק. בשעות הפנאי עסק בצילום. עם פרוץ מלחמת-העצמאות דחה את נסיעתו אל קרוביו בארצות-הברית ונשאר במשק, כשהוא אחראי לרשת-הטלפונים ומפקד עמדה. בקרב האחרון שלו ניסה לשווא להגיע לעמדתו, שהיתה קיצונית ומסוכנת, וצורף ליחידת הפל"ם הלוחמת. גזר שכנה בסמוך לכביש רמלה-לטרון וכוחות הלגיון באזור ראו בה איום וביקשו לכובשה לקראת ההפוגה המתקרבת. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) לקראת הצהריים התארגן כוח האויב, שמנה פלוגת לגיון, כוחות בלתי סדירים ושריוניות ותקף את הקיבוץ. אש האויב הכבדה הרסה את עמדות המגן ושיתקה כל אפשרות של התנגדות מאורגנת. האויב הצליח לפרוץ למשק ולכבוש אותו. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בגזר.
