וייס, עמי

בן הזקונים של מריאן ואבנר. נולד בקריית ביאליק, ביום י"ט בחשוון תשמ"ה (14.11.1984). אחיו התאום של דניאל ואחיהן של ענבל ואביטל. עוד בילדותו היה עמי מקסים ומיוחד, עניו ושקט. גם כשבגר ניכרה צניעותו, לצד שמחת החיים וההומור שגדש את חייו. עמי למד בבית הספר היסודי "הבונים" בקריית ביאליק עד כיתה ג' ובבית הספר היסודי "ניל"י" בזיכרון יעקב עד כיתה ו'. בחטיבת הביניים ובתיכון למד בבית הספר "אורט השומרון" בבנימינה, במגמת אלקטרוניקה. עמי השתוקק להצטרף לקורס חובלים ועשה כל שביכולתו להתקבל. אף שנפצע בכתפו ונמנע ממנו להגיע לגיבוש הראשון שזומן אליו, לא ויתר והתייצב כשהתאפשר למועד הגיבוש הבא. ואכן, בספטמבר 2003 התגייס לקורס חובלים בחיל הים. הקורס היה קשה ותובעני, אך עמי המשיך ולא נכנע עד הסיום המוצלח וקבלת התעודה והדרגות. הוא סיים את קורס החובלים במגמת אלקטרוניקה באוקטובר 2005, והמשיך את שירותו בחיל הים כקצין בשירות קבע. בהמשך עסק בתפקידים מבצעיים בחיל הים, ביצע אותם על הצד הטוב ביותר וזכה לתעודות הוקרה והצטיינות על פועלו. עמי היה בחור נמרץ, תמיד מוכן לכל פעולה ונרתם לבצע כל משימה בהתלהבות, שאיפתו הייתה להשיג את המיטב. בכל אשר עסק ועשה שאף להצטיין ולהגיע להישגים הטובים ביותר. ביוני 2012 הוענקה לו דרגת רב-סרן ובאוקטובר 2012 החל בלימודי הנדסת אלקטרוניקה במכללה הטכנולוגית בחולון; הוא עמד לסיים את לימודיו בהצלחה ביולי 2016. עמי ניחן בשלוות נפש, חיוך לבבי היה נסוך בקביעות על פניו. בחור משפחתי וחברותי, איש רעים להתרועע, אוהב ואהוב ומוכן לסייע בכל עת בלי לבקש דבר בתמורה. במיוחד ניכרה תחושת האחריות והדאגה הכנה של מפקד לחייליו. עמי תרם בנדיבות מכספו לעמותות ולארגונים – והכול במתן בסתר ובצנעה גדולה. מפקדיו שספדו לו, ציינו במיוחד את "השקט הנפשי שהתאפיין בו, מקצועיותו הראויה לציון ומתן סיוע בכל אשר נדרש. בתקופת שירותו בשייטת הסטי"לים שימש כמפקד מחלקת אלקטרוניקה באוניית חיל הים. בתפקידו זה הוא הפגין יכולות פיקוד ומקצוענות ראויות להערכה. בדרכו הצנועה הצליח עמי להתחבר לאנשי הצוות עד לאחרון חייליו. תחת פיקודו הגיעה מחלקתו להישגים מרשימים, אשר תרמו ליכולת המבצעית של הספינה. יכולותיו האישיות הגבוהות של עמי באו לידי ביטוי גם בהמשך שירותו… עמי השכיל להתחבר לאנשים ולרתום יחדיו, מפקדים ועמיתים, למען מטרה שתכליתה שיפור יכולות ההגנה של ספינות הטילים. בכל תפקידיו לאורך שירותו הצבאי שירת עמי שירות משמעותי והטביע חותם של ממש." עמי אהב מאוד לטייל בטבע ולבלות עם חבריו. תחביבו העיקרי היה ספורט ובשנים האחרונות התמקד בריצה למרחקים ארוכים והשתתף בתחרויות מרתון במגוון מקומות בארץ, הן במסגרת הצבא הן במסגרת האזרחית. היה אוטודידקט ומקור ידע בלתי נדלה בנושאים רבים ומגוונים – היסטוריה, מדע, טבע, טכנולוגיה, ובפרט, טכנולוגיה בתחום הצבא והביטחון. עמי בורך ב"ידי זהב": היטיב לבשל ולאפות, אהב לבצע תיקונים ועבודות שיפוץ והיה לעזר רב למשפחתו בענייני מחשוב וחשמל. ב-3 בינואר 2013 נישא לרויטל. רב-סרן עמי וייס נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט"ז בכסלו תשע"ו (28.11.2015). בן שלושים ואחת שנים בנפלו. נקבר בבית העלמין בזיכרון יעקב בחלקה הצבאית. הותיר אחריו רעייה, הורים, אח ואחות.