וייס, מנחם

בן רבקה ומיכאל, נולד ביום י"ט בתמוז תשי"ב (12.7.1952) ברוסיה. מנחם למד בבית-ספר יסודי בארץ הולדתו, והמשיך ללמוד תשע כיתות בבית-ספר תיכון. בפברואר 1972, הוא עלה עם משפחתו לארץ כשהיה בן 20 שנים. המשפחה התיישבה ברמלה, ושם למד מנחם באולפן עברית בסיסית. המשפחה עלתה לארץ זמן קצר אחרי פטירת האב, ועל מנחם הוטל עול פרנסת בני משפחתו. הוא עבד כפועל בניין באילת. ביולי 1973 התגייס מנחם לצה"ל, ואחרי שעבר אימוני טירונות, השלים קורסים כנהג משאית וכנהג רכב כבד. הוא לחם במלחמת יום-הכיפורים. במאי 1975 סיים מנחם קורס ללימוד השפה העברית במסגרת צה"ל. אחרי שהשתחרר מן השירות הסדיר, המשיך מנחם לשרת במילואים כנהג. כשנחתם הסכם השלום עם מצרים, החלה ההיערכות לפינוי סיני. מנחם גויס לשירות מילואים, כדי לסייע בפינוי כוחות צה"ל. ביום ו' בסיוון תשל"ט (1.6.1979), הוא נפל בעת שירותו. בן 27 שנים היה מנחם במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו אם ושתי אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "מנחם, כמו כל חבריו, בא לשרת במילואים כדי לעסוק בעבודת הקודש הכרוכה בהסכם השלום עם מצרים. לצערי, הוא לא זכה להמשיך בעבודה זו, עקב נפילתו".