וייס, גדעון (“גידי”)
בן יצחק ואלזה. נולד ביום ט"ו במרחשון תש"ג (26.10.1942) בקרית ביאליק ליד חיפה. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי בקריה המשיך ללמוד בבית הספר החקלאי בכפר גלים וסיים את לימודיו שם. הצטיין בכל ענפי המכניזציה ובחקלאות. כאשר הגיע לגיל י"ח גויס לצה"ל (בנובמבר 1960) ושירת בחיל השריון. עד מהרה הפך למדריך טנקיסטים. רוב ימי שירותו עשה בנגב, מקום שם למד להכיר את מרחביו ולאהוב אותם. עם סיום שירותו הצבאי חזר, יחד עם קבוצת נערים ונערות בני גילו, לעזור בחווה הנסיונית "נאות הכיכר", לאחר זמן חזר העירה והחל לחתור לקראת מילוי שאיפתו – להיות טייס. יומם ולילה למד כדי לרכוש את תורת הטיס; הטיסה עצמה היתה לו תענוג יוצא מן הכלל ואת תעודתו כטייס אזרחי קיבל על יסוד לימוד זה. הימים היו ערב מלחמת ששת הימים וגדעון חזר ליחידתו בחיל השריון וכעבור שבועיים של צפיה נעה היחידה לעבר כונתילה ושם ערכו עליה התקפה. לאחר כיבוש כונתילה הועברה היחידה לחזית הירדנית והסורית. ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), התחולל הקרב על קלעה שברמת הגולן ואש צלפים ותותחים סוריים פגעה ישירות בטנק אשר גדעון נהג בו. אחד מאנשי הצוות נפל במקום ושלושת האחרים הספיקו לקפוץ אבל בשעת הקפיצה נפצע אחד מהם בידו וברגליו. גדעון ניסה לחבוש אותו תחת אש האויב ואז פגע צרור כדורים בשניהם. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ואחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. שמו הונצח בחוברת הזכרון שהוצא לאור על ידי בית הספר כפר גלים וכן בחוברת של המועצה המקומית קרית ביאליק.
