וייס, אלכסנדר

בנם הבכור של נינה ויבגני. אלכסנדר (אלכס) נולד בבירוביג'אן שבברית המועצות בכ"ט באייר תשי"ט (6.6.1959). עיר הולדתו נקבעה עוד בתקופת שלטון סטאלין כאזור יהודי אוטונומי, אך למרות ריבוי היהודים באזור לא התאפשר להם לבטא את דתם והחגים נחוגו בסתר. עם סיום בית הספר התיכון התגייס אלכס למשטרה במקום מגוריו ושירת בה שש שנים. כבר בתקופה זו חלם להגיע לארץ, אך משפחתו, אשר פחדה מהשלטונות, דחתה על הסף רעיון זה. מיד עם תחילת הפרסטרויקה והתמוטטות המשטר הקומוניסטי החליטה המשפחה כולה לעלות לארץ, ואלכס הגיע לחיפה עם הוריו במאי 1990. בארץ הם פגשו את משפחתם אשר עלתה בשנות ה-60 מפולין. הקשר המחודש איתם הפגיש את אלכס עם מי שתהיה רעייתו, ועם משטרת ישראל. בנובמבר 1991 נישא אלכס לאורלי ויחד הם הקימו בית חם ואוהב. מסירותו לאשתו, לארבעת הילדים ולהורים לא ידעה גבולות. קשה לשכוח את התרגשותו כאשר נולדה בתו "הצברית". לימים אלכס התגאה מאוד בילדיו הגדולים כאשר שירתו בצה"ל. אלכס היה שותף מלא ותומך בתכניות המשפחה, כולל החלטתה של אורלי לפרוש מהמשרד בו עבדה שש-עשרה שנים ולפתוח בקריירה חדשה בתחום אותו אהבה – קונדיטוריה. החל מינואר 1993 שירת אלכס במשטרת ישראל בתפקיד סייר. למרות גילו הוא היה בבחינת "מורעל" והתנדב לכל משימה כמו ההתנתקות, שמירה על נכבדים, אירועי אוקטובר, פיגועים ומלחמת לבנון השנייה. פעמים מספר אף נפצע במילוי תפקידים אלו. בשאיפתו להתקדם למד אלכס באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון, אותו עמד לסיים בשנת 2008. ביום בו התגלתה מחלתו של אלכס הוא עדיין תפקד באירועי החג של החגים בחיפה, אולם הגידול אשר התפתח בראשו הכניע אותו וביום כ' בשבט תשס"ח (27.1.2008) הוא נפטר. רב-סמל מתקדם אלכס היה בן ארבעים ותשע בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בעין כרמל. הותיר אישה, ארבעה ילדים, הורים ואחות.