ויינשטוק, שמואל-ינאי

בן שולמית ויוסף, נולד ביום ט"ו באב תשכ"ב (15.8.1962) בג'נבה שבשווייץ. במרס שנת 1968 עלה ינאי עם הוריו לארץ. המשפחה מתגוררת בשכונת קריית משה בירושלים, ובשכונה זו התחיל שמואל את לימודיו בבית-הספר הממלכתי-דתי "מימון". הוא המשיך ללמוד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בבית-וגן. בגיל צעיר הצטרף ינאי לתנועת "בני עקיבא", והיה פעיל מאוד בפעולות "השבט" שלו. הוא התעניין במתרחש בארץ, וכאשר נחתם הסכם השלום עם מצרים, התנגד לפינוי כל סיני. ינאי הצטרף לנוער של תנועת "התחיה", והשתתף בפעולות שנועדו להפגין התנגדות להסכם השלום. הוא גם הצטרף למתנחלי אלון-מורה. כל הקשור בארץ-ישראל היה אהוב עליו. ינאי הרבה לטייל בארץ, ובישיבה התיכונית בחר כמגמת לימודיו את נושא ארץ-ישראל. בהיותו בכיתה י"א נמנה ינאי עם היוזמים והמקימים של גרעין נח"ל "גלעד", שנועד להתיישב במחולה, שבבקעת-הירדן. בימים שבין גמר לימודיו בבית-הספר ובין גיוסו לצה"ל, הוא הלך ללמוד בישיבת קריית שמונה, כשהעיירה הצפונית הייתה נתונה להפגזות חוזרות מקטיושות המחבלים. ביום 8.1.1981 התגייס ינאי לשרת בצה"ל, במסגרת גרעין הנח"ל שאליו השתייך. הוא השלים בהצלחה את אימוני הטירונות, ועם פרוץ מלחמת שלום הגליל היה בגדוד שלחם בג'זין, ובבחמדון ובעליי. בליל 25.12.1982 הוא יצא עם יחידה לסיור, בכיוון מפקדת האוגדה. בדרך חזרה נתקלה היחידה באש ממארב מחבלים. ינאי נפצע בראשו, ונפטר ביום י"א בטבת תשמ"ג (27.12.1982). בן 20 שנים הוא היה במותו. שר הביטחון משה ארנס כתב עליו למשפחתו: "ינאי היה לוחם אמיץ, חבר למופת, אהב את ארץ-ישראל ואת עם ישראל. חבריו לנשק חיבבו אותו". מפקד יחידתו כתב עליו: "משך שנת שירותו בגדוד כחייל לוחם, הוא התגלה כבחור מסור לעמו, ומוכן להשקיע מעל ומעבר כדי לבצע כל משימה שהוטלה עליו. הוא היה שלם עם עצמו ועם כל מעשיו במשך כל מלחמת 'שלום הגליל'. משאלתו ורצונו במשך כל חייו היו – הגשמת הציונות, שלגביו היא עלייה והתיישבות בכל חלקי ארץ-ישראל". ינאי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. הוא הניח אחריו הורים, שני אחים ואחות. על-שמו הוקמה ספרייה בשכונה שבה גדל – קריית משה בירושלים