ויינר, יהודה (יהודהלה)

בן ישראל ורחל. נולד ביום ח' באב תש"ט (3.8.1949) בבנימינה. התייתם מאביו כשהיה בן שבע. למד בבית הספר היסודי אשר בבנימינה וסיים את לימודיו בו. לאחר מכן למד בבית הספר התיכון האזורי שבפרדס חנה. השתייך לארגון הספורט "הפועל", בו היה משחק כדורגל ופינג-פונג. היה תלמיד מצטיין שאהב לקרוא הרבה ואף להעלות את מחשבותיו על הנייר ובהיר מחשבות היה. בניתוחים ספרותיים מעמיקים ורחבים היה מצליח. הצטיין בבחינות הבגרות ובסיימו את בית הספר התיכון קיבל את תעודת הבגרות. היתה לו נטייה לבוא לעזרת ילדים מפגרים בימי חופשותיו ובזמנו הפנוי. לאחר מכן עמד בבחינות הכניסה לפקולטה לרפואה אבל למרות הכל החליט שעליו לקשור את עתידו בצה"ל – ודווקא בחיל קרבי. "לא עת לימודים עכשיו", אמר בהיפרדו מאמו. "אמא, תשמרי על עצמך ואל תדאגי לי: כבר התבגרתי ואוכל להסתדר בחיים". בנובמבר 1967 גויס לצה"ל ואחרי שהצטיין בבחינות הפסיכוטכניות הוצב לחיל השריון. אך עוד הוא משרת בשירות החובה כתותחן של טנק, ומתוך ביצוע התפקידים שהוטלו עליו – והוא מיועד לקידום ורואה את עתידו בצבא – נפל בקרב בפורט תאופיק אשר בסיני; זה היה ביום ט"ו באלול תשכ"ח (8.9.1968). הובא למנוחת עולמים בבנימינה. בבית הספר התיכון האזורי בפרדס חנה הקימה המשפחה ספרייה על שמו. כן הונצח שמו בגביע נודד במשחק הכדורגל עליו מתמודדות קבוצות "הפועל-ישראל" ו"בית"ר בן-ציון" מבנימינה. בחול המועד סוכות מדי שנה. שיר עליו בשם "אחי יהודה הצעיר" נכתב ללהקת השריון והוא מושר על ידה.