ויינגרטן, אלכסנדר (שמעון-צבי)
בן-הזקונים של בריינדל (בלנקה) ושלמה, נולד ביום י"ב בניסן תרפ"ד (15.4.1924) בבודפשט, בירת הונגריה, למשפחה אדוקה בדתה. בלומדו בבית-ספר עממי ואחר-כך ב"ישיבה" נתגלו בו תכונות של נדיבות-לב ונכונות לעזור לזולת ובהתבגרו היו למסירות עמוקה לגורל אחיו היהודים, שרבים מהם הציל ממוות. בתקופת מלחמת-העולם השנייה, עם בוא ראשוני הפליטים היהודים לבודפשט, היה להם אלכסנדר לעזר, עד שנלקח גם הוא למחנה-עבודה. שם נפצע בתאונה והחלים תודות לטיפולו של רופא נוצרי שהתיידד עימו ואשר לפי המלצתו היה אחר-כך ל"עונד סרט הונגרי", תפקיד שעשה בו שימוש במחנה למען הצלת יהודים במקרים שונים. עם התגברות הרדיפות הנאציות התקין לעצמו, בהסכמת המחתרת, תעודות של קצין-צבא והמשיך ביתר שאת במפעל ההצלה ובדרך זו היה מעביר ידיעות חשובות למחתרת. אלכסנדר הצטרף לא-פעם למסע הייסורים של יהודי הונגריה והוציא מדי פעם מה"משלוחים" כמה יהודים בטענה שהם דרושים לו ל"עבודה חיונית". באחד הימים הצליח להציל כך גם את אחיו ודודתו ובהיתקלו בעגלון דרש ממנו להכניסם למחנה-עבודה. הלה עשה זאת באי-רצון, אך אגב חילופי דברים התוודעו כיהודים ונפלו איש על צוואר רעהו. ימים מספר לפני שחרור בודפשט נאסר כתוצאה מהלשנה, נלקח אל מחוץ לעיר ונורה. אלא שאלכסנדר, אשר צנח כמת ארצה, נפצע אך לא נהרג. הוא ניצל על-ידי חבריו מהמחתרת שבאו לקוברו והובא לבית-חולים ושם נרפא. בחודש מאי 1947 העפיל לארץ בספינה "מכס נורדוי", הגיע לירושלים והתייצב לשירות ב"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס, שירת בחטיבת ירושלים והיה בין מגיני הקסטל בעת מבצע "נחשון". משלט זה עמד בהתתקפות רבות וב-8.4.1948 נערכה עליו התקפה כבדה במיוחד ובלחצה נאלצו המגינים לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948). נקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.