וייל, אליעזר
בן אנטוניה ומיכאל. נולד ביום כ"ד באדר תרע"ד (22.3.1914) בפרנקפורט שבגרמניה ובעיר זו סיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית. כבר בשלב זה נתבלט כנער מוכשר ותלמיד מצטיין ואחר-כך המשיך את לימודיו בבית-הספר הגבוה "טכניקום" אך לא הספיק לסיימם. הוא הואשם בהפצת תעמולה סוציאל- דמוקראטית וב-1936 נעצר על-ידי הגסטאפו והושם במחנה הסגר. אחיו, שגר אותה עת בארץ-ישראל, שמע על מה שאירע לו ויצא לשווייץ כדי לנסות לחלצו מן המאסר ואכן בעזרת שלטונות שווייץ הצליח לשחרר את אחיו החולה ממחנה ההסגר ולהביאו ארצה. בשנת 1938 הגיע לקיבוץ גבעת ברנר, ושם נרפא והתאושש מתקופת מאסרו. בשלהי שנת 1939 התגייס לצבא הבריטי וצורף לפלוגת התובלה 462 בתפקיד של נהג. בשלהי אפריל 1943 יצאה שיירת אניות של בעלות הברית ממצרים לכיוון מלטה כדי להשתתף בפלישה לאירופה. בשיירה היתה גם האנייה "ארינפורה" שהובילה גייסות ובה היו גם אליעזר ואנשי פלוגתו. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) חג מעל האניות מטוס-סיור גרמני. מטוס זה הזעיק מטוסי הפצצה שהגיעו למקום לעת ערב והפציצו את השיירה. אנייתו של אליעזר ספגה פגיעה ישירה וטבעה. 140 מאנשי פלוגה 462 טבעו. אליעזר ביניהם. הניח אח. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.