ויטרט, שי
בן בנימין ופיי. נולד ביום ט"ו באלול תשי"ח (31.8.1958) ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1961. תחילה התגוררו בקיבוץ גשר ואחרי-כן עברו למושב תימורים שליד באר-טוביה. שי למד בבית-הספר היסודי 'מבואות' וסיים את לימודיו בבית- הספר התיכון האזורי שם. הוא היה נער חכם אך לא אהב ללמוד, ורק כאשר עמד לפניו את אתגר – בחינות-הבגרות, למשל – התאמץ והצליח. נאוה, המחנכת של שי בשנות-הלימודים הראשונות בבית- הספר היסודי, מספרת: "שי בלט בחינניות שבו, ביחסו הטוב אל הבריות, בשמחת-החיים שאפיינה אותו ובשובבותו". בזכות תכונותיו התחבב שי על צעירים ומבוגרים, התיידד עם רבים והשתדל לעזור לכל אחד. "תמיד היה הילד המסודר בבית", מספרת אחותו, רותי, "בכל רגע היה עסוק ולעולם לא נח. בחור רזה כזה, אחד שאפשר לסמוך עליו. לברק ולי היה האח הקטן ולרחלי אח גדול ואהוב שנסך בנו הרגשת ביטחון כי תמיד ידע להסתדר". שי נטל חלק בפעילות תנועת הנוער הציוני ויצא לטיולים רבים שארגנה תנועת המושבים. ידו היתה בכל פעילות חברתית; הוא היה תמיד בין מארגני המסיבות והפעילות התרבותית של קבוצתו. בזמנו הפנוי עסק בעבודות אמנות ממתכת לקישוט הבית. שי גויס לצה"ל באוקטובר 1976 והתנדב לחיל-הרגלים כצנחן, כשהוא מעלים פגם ברגלו. לאחר הטירונות סיים בהצלחה קורס-צניחה ונשלח לקורס-מ"כים. מפקדו מספר: "שי היה חייל ולוחם מצטיין. הוא סיים את קורס המ"כים בציון הגבוה ביותר והיה מועמד לקורס- קצינים". בגלל הצלחתו בקורס נדרש, לצערו, להישאר בבית-הספר למ"כים בתפקיד הדרכה, על-אף שביקש לחזור לגדוד. "שי היה עמוד-התוך של מחלקתו בתחומים רבים", מספר המ"פ. "הוא ידע להגיד את המלה הנכונה בזמן הנכון והיה המרכז הארגוני של ועדת העלון ושל המסיבות ביחידה". ומוסיף המג"ד: "את שי ניתן להכיר מיד. תמיד במרכז החברה, יוזם ומארגן, ממלא משימות חברתיות או מבצעיות. חביב על כולם, בעל חוש- הומור מפותח, ומעולם אינו מעלה טענות סתמיות אלא טענות מקצועיות או דברים בגנות משהו שנגד את המוסכמות המוסריות שחונך עליהן. השתלמות הסגל שנטל בה חלק הסתיימה במבצע ליטני. הגדוד לקח חלק במבצעים קשים ביותר ובקרבות המרים ביותר, ושי גילה בהם את מלוא-יכולתו כאדם וכלוחם". ביום ו' באדר ב' תשל"ח (15.3.1978) נפל שי בקרב על בינת-ג'בל שבדרום-לבנון, במסגרת מבצע ליטני. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבמושב תימורים. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. משפחתו הוציאה לאור ספר לזכרו.
