ויזר, מרדכי (מוטה)

בן ינטה ויעקב, נולד ביום כ"ז בשבט תרפ"ז (30.1.1927) בעיר טומשוב-לובלסקי, פולין ולמד בבית-ספר עממי. עם פרוץ מלחמת- העולם השנייה הוגלה עם יתר הגולים לסיביר, וכשחזר משם בשנת 1946 נתגלתה לעיניו כל שואת האומה ואז החליט להצטרף לתנועת "הנוער הציוני" ולעלות לארץ. קשה היה לו להיפרד מהוריו, אך לא יכול לחכות להם עד שיגיע תור עלייתם. העפיל באונייה "שבתי לוזינסקי" והגיע בשנת 1947 לחוף ניצנים. היה חבר בקבוצה זו שמצא בה את ביתו. במהירות מפליאה רכש לו את השפה העברית, הירבה לקרוא בספרותה ועמד על ערכה של ההתיישבות העובדת. עבד כמסגר והיה אהוב על כל החברים. לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד, נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל מרדכי, בהגנה על ניצנים, הקבוצה אשר אהב, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) ושם הובא למנוחת-עולמים. דף לזכרו – בספר "ניצנים במצור ובמערכה".