ויזר, אלון

בן נחמה ושמואל. נולד ביום כ"ח בסיוון תש"ם (12.6.1980) בבית החולים אסותא בתל אביב. אלון גדל והתחנך בחולון. למד בבית- הספר היסודי 'גורדון' וסיים את לימודיו בתיכון 'אילון' בעירו. הוא היה אדם טוב לב וחייכן ואצר בתוכו יכולת אינטלקטואלית גבוהה יחד עם כושר עמידות פיזית ונפשית. התעניין במגוון נושאים וחקר אותם לעומק: היסטוריה כללית, היסטוריה של העם היהודי, ספרות, פילוסופיה ופוליטיקה. מגיל צעיר עסק בתחומי ספורט רבים ומגוונים: ג'ודו, הישרדות, היאבקות רומית, שחיה וריצה למרחקים ארוכים. הוא ניחן בכושר התמדה ובסבלנות אין קץ ואחד מתחביביו היה להרכיב פאזלים בני אלפי חלקים. נוסף לכך, אהב לטייל ובמהלך חייו הספיק להכיר היטב את הארץ וגם לנסוע מספר פעמים למדינות שונות בחוץ לארץ. אלון החליט להתגייס לשייטת ועוד בטרם ניגש לגיבוש קרא על היחידה והתעניין במאפייניה. נחוש לממש את חלומו, עבר את הגיבוש בהצלחה ומאז התכונן במרץ לקראת גיוסו. בתחילת פברואר 1999 התגייס לצה"ל, לחיל-הים. הוא סיים את הטירונות בהצלחה והחל בהכשרתו כלוחם. לאחר שסיים בהצלחה קורס צניחה, החל במסלול ההכשרה כצולל לוחם בשייטת וקשר קשרים חברתיים מצוינים עם חבריו למסלול. במהלך האימונים חש ברע, אימוניו הופסקו והוא עבר סדרת בדיקות. אף-על-פי-כן, עמד על כך שברצונו להמשיך לשרת בשייטת. הדבר התאפשר אך לשם כך נאלץ להמתין לתחילת המסלול הבא. ביום ט"ו בשבט תש"ס (22.1.2000), ארבעה ימים לפני תחילת המסלול החדש, נהרג אלון בתאונת-דרכים בצומת סביון-נווה מונוסון. הוא הובא למנוחת-עולמים בקיבוץ עינת. הותיר הורים וארבע אחיות: אורלי, תמר, דניאל והדס. בעיזבונו נמצא שיר, כתוב בכתב ידו: "ואם תראו ילדה/ עם עיניים איילה/ תגידו לה שאני/ עוד מחפש אותה/ (ואם אמצא, ואוהב/ ותאהב)/ ואז אותי תדעי/ ותביני/ תובנה שתהיה שמורה/ רק לך/ ומאז לנצח תצעדי/ (עם אהבתי…)."