ויזל , רויטל
בת רחל ויצחק. נולדה ביום ח' בסיוון תשל"ד (29.5.1974) בקרית חיים. הבת הבכורה למשפחה בת שלושה ילדים. רויטל למדה בבית-הספר היסודי "ארלוזורוב" בקרית חיים ובבית-הספר התיכון "קרית חיים", במגמה העיונית-ביולוגית. נערה מלאת קסם, נבונה, רצינית ובוגרת, שאהבה גם לשמוח וליהנות מהחיים, תלמידה שקדנית וחרוצה, בעלת משמעת עצמית, שהגיעה להישגים גבוהים בלימודיה. רויטל היתה ספורטאית מצטיינת, שבלטה במיוחד במשחקי כדורעף. היתה לרויטל יכולת מקצועית גבוהה מאוד, יחס רציני לאימונים, מסירות ואהבה למשחקים. כל אלו עשו אותה לשחקנית מצטיינת, שהביאה את קבוצתה בבית- הספר לזכייה באליפות המדינה בכדורעף. במסגרת זו גם יצאה לתחרות בינלאומית לנוער בתורכיה ובהונגריה. בנעוריה היתה חברה בתנועת הנוער "השומר הצעיר". לעתים גם עסקה בדוגמנות ובצילום. בחודש אוקטובר 1992 גויסה רויטל לשירות חובה בצה"ל. היא סיימה טירונות והוצבה לחיל המשטרה הצבאית, נשלחה לקורס שוטרות והמשיכה בקורס שיטור ותעבורה. בסיום הקורס כתב מפקדה: "אחראית, חברותית ובעלת יוזמה…". רויטל קיבלה דרגת רב"ט ונשלחה לשרת בבסיס המשטרה הצבאית בצריפין. לדברי מפקדה, ביצעה רויטל את תפקידה על הצד הטוב ביותר, והיא נשלחה לקורס פעילי חינוך ושימשה בתפקיד מש"קית חינוך בנוסף לעבודתה כשוטרת צבאית. בתפקיד זה, תרמה רבות לחיי החברה של היחידה. בחורה דומיננטית, בעלת כושר ארגון, שהראתה יוזמה וגילתה מוטיבציה. ביום י"ג בחשוון תשנ"ד (27.10.1993) נפלה רויטל במילוי תפקידה. היא נספתה בתאונת דרכים, במהלך סיור של פיקוח תעבורה בציר צריפין-צומת נחשון. פגיעתה היתה קשה מאוד. היא הובאה לבית החולים "קפלן", אך אחרי כמה שעות נפטרה. הובאה למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בצור שלום, בקרית ביאליק. הותירה אחריה הורים ושני אחים – צבי ואייל. בת תשע עשרה היתה רויטל בנופלה. לאחר מותה הועלתה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "… במהלך שירותה ביחידה, בלטה רויטל בתכונותיה הטובות ובמידותיה הנאות. בכל שעשתה, הוכיחה יוזמה ומעורבות, אחריות ומסירות… מלאת שמחת חיים מקובלת מאוד ואהובה…" משפחתה של רויטל הוציאה לאור חוברת-אלבום לזכרה, ומדי שנה מנציחים בני המשפחה את שמה בטורניר של משחקי כדורעף.
