ויזלטיר, יואל

בן דבורה ומרדכי, נולד ביום ב' בחשוון תרפ"ז (9.10.1926) בראשון לציון. אביו בן העלייה השלישית ואמו ילידת הארץ, ממשפחת ביל"ויים ממייסדי המושבה. יואל סיים את בית-הספר העממי ואת הגימנסיה "מונטיפיורי" ואמר להשתלם ולהיות מהנדס חשמל, אך מתוך מידת האחריות שבו דחה בגלל המצב בארץ את תוכניתו לצאת וללמוד בחוץ-לארץ. יואל היה חבר ה"הגנה" מצעירותו. התגייס לפלמ"ח ושירת באיילת השחר. הוא השתתף בהברחת עולים ובשאר פעולות שהזמן גרמן. עם הכרזת הגיוס היה מן הראשונים שהתייצבו ושירת בחטיבת "גבעתי". בראשית ינואר 1948 הוצב עם מחלקתו בגן יבנה. ב9- בינואר יצאו שתי כיתות מהמחלקה לסיור בגן יבנה באזור כשברשותן שני אקדחים ושני רימונים. ערבים חמושים מהכפר אבו-סווירה הבחינו בהם ופתחו באש לעברם. 11 מאנשי הסיור נהרגו ויואל ביניהם. גופתו הוחזרה למחרת על-ידי הצבא הבריטי. ב-24 בינואר פשט כוח "גבעתי" על הכפר אבו-סווירה ופוצץ את בתיו. ביום כ"ט בטבת תש"ח (11.1.1948) הובא למנוחות-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון.