בן מזל ולואיס. נולד ביום ד' בכסלו תשל"ד (29.11.1973) בחדרה. בן שני למשפחה בת ארבעה ילדים. ירון למד בבית-הספר היסודי "אור לטף" בגבעת אולגה. מגיל צעיר בלט ביכולתו ותמיד, בכל תחרות, חידון או מבחן, השיג את המקום הראשון. החוכמה והשקט, הרצון להצטיין והביטחון ביכולתו, לא פגמו בפשטות הליכותיו ובצניעותו, ותמיד היה מוקף בידידים וחברים. בבית ובבית-הספר ספג ערכים של יושר, יהדות, אמת ואהבת ארץ ישראל, ואת הגאווה לומר: "אני מגבעת אולגה". ערכים אלו עמדו לנגד עיניו כשהחליט, בסוף כיתה ח', ללכת לפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי בחיפה. שם, בבת אחת, הפך מילד קטן וחמוד לגבר רציני ומרשים, ממש חייל. מהטניס ומהקלרינט, שהצטיין בהם, עבר להצטיין בתחומים אחרים. בקורס צניחה היה חניך מצטיין לאורך כל התקופה. בכיתה י"א היה התלמיד הראשון בהיסטוריה של הפנימייה, שזכה בפרס ההצטיינות ע"ש בירם, הפרס הגבוה ביותר בבית-הספר, והיה הראשון בפנימייה שיצא במשלחת, מטעם משרד החוץ, להעביר את מורשת ישראל לילדי ארצות הברית. בארבע שנות הלימודים שילב בין לימודים במגמה הריאלית לבין לימודים צבאיים, הפגין מנהיגות ופיקוד ולא מנע עצמו מהשתובבויות, צחוקים ואושר, כשהוא מוקף בחבריו לפלוגת "יסעור". כבר מימי ילדותו, כל המשחקים שלו תמיד הפכו למטוסים, אחר כך הרכיב מודלים של מטוסים, צבע אותם ותלה מעל המיטה – ולכולם היה ברור שהיעד הבא יהיה קורס טיס. בחודש נובמבר 1991 גויס ירון לצה"ל, לקורס טיס. הוא נהנה מכל רגע של פעילות בו, וגם כשהוסב לקורס נווטים לא הצטער. ירון הצעיר נשלח עם טייסים ותיקים, במשלחת של חיל האוויר לנורווגיה, לייצג את המדינה. וכשהסתיים הקורס נבחר לתפקיד נווט במטוסי קרב. הוא היה מקצועי בכל רמ"ח אבריו, הדורש מעצמו ומיישם בקפידה הדרכות, הערות ולקחים. ירון השתלב היטב ביחידה, הרגיש נוח ובטוח, ושמח שהגיע. וכבר דובר על קידום ועל ההמשך… היה נווט מצוין, יסודי, עומד בלחצים, שואף לשלמות בביצוע, מקרין ביטחון לסביבתו, בעל מוטיבציה גבוהה וערכי מולדת ומסורת. אהבת הארץ ואהבת המולדת התגשמו באהבת הטיולים ברחבי הארץ בחופשות ובשבתות, לבד או עם החברים והידידים הרבים. ביום י"ד באב תשנ"ה (10.8.1995) נפל ירון בעת מילוי תפקידו, בתאונה אווירית. הוא נהרג מפגיעת מטוסו בקרקע בנחל צינים אשר בבקעת צין, כשהיה בטיסת אימונים שגרתית. מנוע המטוס נפגע מחסידות והתפוצץ. המטוס התהפך והתרסק על הקרקע. עמו נהרג טייס המטוס, סרן רונן לב. ירון הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחדרה. בן עשרים ושתיים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות – עינת ועירית, ואח – רועי. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד הטייסת: "…ירון היה אהוד על כולנו. צפינו לו עתיד מזהיר. היה בו השקט הנפשי וקור הרוח המאפיינים מפקדים מצטיינים. ביום בו נפל ירון, איבדנו חבר, נווט מעולה, אדם צעיר בתחילת דרכו…"
