וידר, דוד

בן רוזה ויצחק, נולד ביום ט"ז בשבט תש"ו (18.1.1946), בבודפשט שברומניה. בהיות דוד כבן חודשיים נהרג אביו. בסוף שנת 1947, הוא יצא עם אמו באוניית המעפילים "פן-יורק" לעבר ארץ-ישראל, אולם האונייה לא הצליחה להגיע לחופי הארץ. המעפילים, וביניהם דוד ואמו, הועברו למחנה המעצר בקפריסין. בשנת 1948 עלו השניים לארץ, ולאחר כשנתיים, התחתנה האם שנית והמשפחה השתקעה בחדרה. דוד למד בעיר מגוריו בבית-הספר היסודי "אמונה", והמשיך ללמוד במוסד על-שם סיטרין בעתלית וב"בית-ברל" שליד כפר-סבא. דוד הקדים את מועד גיוסו לצה"ל, ובאוגוסט 1963, בהיותו בן 17 שנים התגייס. הוא שירת בחיל-ההנדסה, השתלם בקורס פלסים ובקורס פקיד-מחסנאי. במלחמת ששת הימים לחם דוד באזור ירושלים, כחייל בשירות מילואים. בינואר 1971, הוא עבר קורס חובשים קרביים, ובמלחמת יום-הכיפורים שימש כחובש קרבי בחיל-ההנדסה. דוד נפצע במלחמה, והפרופיל הרפואי שלו הופחת. הוא שוחרר משירות במילואים, אבל לא השלים עם כך. דוד רצה לשרת, ובהשתדלותו הצליח להחזיר לעצמו חלק מרמת הפרופיל. הוא הוחזר לשירות כחובש בהג"א, השתלם בקורסים אחדים, ביניהם קורס קדם-קציני הג"א. דוד נתמנה לתפקיד קצין ארגון רפואי, בדרגת פק"ם. באוגוסט 1979, הוא זומן לקורס קציני רפואה. ביום כ"א באב תשל"ט (13.8.1979) בהיותו עם חבריו בקורס, התלונן על כאבים בחזה. הוא שכב לנוח בחדרו. אחר-כך מצאו אותו חבריו בלא הכרה. דוד הובהל לבית-החולים, ושם נפטר. בן 34 שנים הוא היה במותו. דוד הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה. הוא השאיר אחריו רעיה, שני ילדים, אם ואחות.