וידר, אריה (לאונש)

בן חוה ואברהם, נולד ביום ט"ו בטבת תרפ"ו (1.1.1926) בבוקרשט, בירת רומניה. את לימודיו בגימנסיה בעירו סיים בהצטיינות. הוא הירבה לקרוא ספרים בתולדות הציונות עד שגמר אומר לעלות לארץ-ישראל. בשנת 1944 היה מהפעילים בחוגי הנוער העברי בבירת רומניה. למרות הקשיים המרובים ריכז סביבו צעירים עבריים רבים ואף יסד סניף "השומר הצעיר" במקום. אחרי גירוש הגרמנים מרומניה והשתלטות הרוסים עליה אופשר קיומו של סניף "השומר הצעיר" באופן חוקי ואריה בא במגע עם אנשי תנועתו בארץ-ישראל על-מנת להחיש את העלייה לארץ. היה מדריך טוב ומסור לתנועתו. בתחילת 1948 עלה על אוניית-המעפילים "פאן-יורק" האונייה נתפסה בידי הבריטים ונוסעיה גורשו לקפריסין. ב-8.3.1948 הורשה לעלות לארץ ומיד התגייס לחטיבת "הנגב" ועבר קורס מ"כים. הוא השתתף בהתקפה החמישית על משטרת עיראק-סואידן. הכוח הצליח לפרוץ את גדרות המשטרה, אך אש האויב הכבדה ועלות השחר אילצו אותו לסגת. בקרב זה נפל ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948). ביום כ"ד בשבט תשי"א (23.1.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.