וידברג, פנחס (“פוקסי”)

בן דוד ומינה. נולד ביום ג' בסיון תשי"ג (17.5.1953) בנס ציונה. עד שנתו התשיעית התגורר עם משפחתו ב"חוות מרדכי", שהיא חוות הנסיונות של התחנה לחקר החקלאות ליד נס ציונה, ובמשק החלב שליד "מכון וולקני" בבית דגן. הוא היה מקורב לעבודת האדמה ויחד עם אחיו הבכור טיפח גינת ירק ופרחים ליד ביתם. הוא למד בבית-הספר היסודי "בארי" ואחר כך סיים בהצטיינות את המגמה הביולוגית בגימנסיה הריאלית ע"ש קררי בראשון לציון. הוא היה חבר פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד", אהב לטייל והכיר כל פינה מפינותיה של הארץ. הוא אהב מוסיקה, חילל בחליל והיה גם ספורטאי ושחיין מעולה. תמיד היה עליז, אופטימי ובעל חוש הומור נפלא. מעולם לא אמר נואש ובכל מצב חיפש את היפה והטוב. מורו, דוד רוטנברג (שנפל במלחמת יום כיפור) כתב עליו: "נער עירני, עליז וחייכני, אשר תמיד יש לו מה לאמר, ברשות או ללא רשות המורה. בהפסקות היה קול צחוקו מהדהד למרחוק והעליזות דבקה בכל הנוכחים סביבו – – – אהבתי אצלו את הגישה הבלתי אמצעית, המחוספסת, ויחד עם זאת, גלויית הלב…" פנחס התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 והתנדב לשרת בחיל השריון. בתקופת שירותו היה חייל ממושמע ומילא את המוטל עליו ללא רתיעה. הוא סיים קורס מ"כים והוענקה לו דרגת רב"ט. בעת חופשתו האחרונה שוחח עם הוריו על האפשרות שימשיך את לימודיו לאחר שישתחרר מהשירות הצבאי. ביום ג' בכסלו תשל"ג (9.11.1972), נפל רב"ט פנחס בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין הישן בראשון לציון. לאחר נפילתו הוציאו לאור הוריו וחבריו חוברת לזכרו.