וידאל, אהרון-הנרי

אהרון-הנרי, בן אדלה ואברהם, נולד ביום ט"ז באדר תשי"ג (8.3.1953) בכפר-סבא. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם ויצמן ביפו, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון-עירוני ז' ביפו. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר "מישלב" בתל-אביב. אהרון-הנרי היה תלמיד טוב וחרוץ והצטיין במקצועות המתימטיקה, הספרות והתנ"ך. אהוב היה על מוריו ומקובל על חבריו ואף שימש יושב-ראש ועד התלמידים בכיתתו. הוא זכה במלגה מטעם מועדון "רוטרי" – כפרס ראשון על כתיבת חיבורים. היה לו כישרון משחק ובהצגות בית-הספר הוטלו עליו תמיד התפקידים הראשיים. מורהו מעיד עליו, שהיה "בעל אישיות חזקה ובעל כושר מנהיגות. היה לו כישרון אינטלקטואלי, והוא ניחן ביושר שלא ידע פשרות, באחריות וברצינות של אדם מבוגר". הוא היה חבר בתנועת הצופים ונמנה עם "צופי-ים" ביפו, אהב לטייל והקדיש את זמנו הפנוי לקריאה ולעיון בספרים בתחומים שונים. אהרון-הנרי היה איש רעים, קל להתיידד וחברים רבים פקדו תדיר את ביתו. איש נאמן היה לידידיו ומוכן לסייע להם בעצה ובמעשה, שומר סוד ושונא רכילות ודברים בטלים. צנוע היה והליכותיו פשוטות, מתרחק מהתנשאות ושמח בחלקו. הוא אהב להתבדח ורוחו הייתה טובה עליו תמיד. בן נאמן היה להוריו ורחש להם כבוד רב. אהרון-הנרי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971. מלכתחילה ביקש לשרת ביחידת סיור, אלא שנדחה משום שמלאה המכסה, ולפיכך הוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון" ובקורס למפקדי טנק "סנטוריון" והיה בו חניך מצטיין. הוא היה סמל-מבצעים גדודי, אחראי ומסור לתפקידו, אהוב על פקודיו ועל מפקדיו, ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. הוא הרבה להשתתף בפעילות מבצעית, לרבות פשיטות לתוך שטח לבנון. במשך כל תקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו, והקפיד לכתוב מכתבים הביתה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן והשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), נפל אהרון-הנרי בקרב באזור תל-שמס. תחילה נחשב לנעדר, אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אהרון-הנרי ז"ל היה איש שריון אמיץ, איש צוות העשוי ללא חת. הוא היה מפקד מסור ותותחן מעולה". המשפחה קבלה בצלי-פרחים מן המקומות שלחם בהם, ונר זיכרון ממפקדת הגדוד; "צופי-ים" ביפו השיקו סירה לזכר חניכי השבט שנפלו במלחמה, ואהרון-הנרי בתוכם.